קטגוריה:בראשית לג י
ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּ/עֵינֶ֔י/ךָ וְ/לָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖/י מִ/יָּדִ֑/י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗י/ךָ כִּ/רְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַ/תִּרְצֵֽ/נִי׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל תִּקְרוּבְתִּי מִן יְדִי אֲרֵי עַל כֵּן חֲזֵיתִנּוּן לְאַפָּךְ כְּחֵיזוּ אַפֵּי רַבְרְבַיָּא וְאִתְרְעִית לִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יַעֲקב לָא תֵימָא כֵּן בְּבָעוּ אִין כְּדוּן אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּל דוֹרוֹנִי מִן יְדִי אֲרוּם בְּגִין כֵּן חָמִית סְבַר אַפָּךְ וּדְמֵי לִי הֵי כְּמִיחְמֵי אַפֵּי מַלְאָכָא דִידָךְ דְהָא אִתְרְעִיתָא לִי: |
רש"י (כל הפרק)
"אל נא" - אל נא תאמר לי כן
"אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך וגו'" - כי כדאי והגון לך שתקבל מנחתי על אשר ראיתי פניך והן חשובין לי כראיית פני המלאך שראיתי שר שלך ועוד על שנתרצית לי למחול על סורחני ולמה הזכיר לו ראיית המלאך כדי שיתירא הימנו ויאמר ראה מלאכים וניצול איני יכול לו מעתה
"ותרצני" - נתפייסת לי וכן כל רצון שבמקרא ל' פיוס אפיצומנ"ט (בלע"ז בעזענפטינג) כי לא לרצון יהי' לכם (ויקרא כב) הקרבנות באות לפייס ולרצון וכן (משלי י) שפתי צדיק ידעון רצון יודעים לפייס ולרצותאבן עזרא (כל הפרק)
אל נא — אל יאמר אדוני כן. וכבר הודעתיך דקדוק הנגיד.
כראות פני אלהים — מלאך.
ורבי המפרשים אומרים, כי בא המלאך ליעקב לחזק את לבו שלא יירא מאחיו, כי הנה המלאך לא יכול לו, אף כי בן אדם. ואין מלת "שרית עם אלהים" (בראשית לב, כט) כמו "וישר אבימלך על ישראל" (שופטים ט, כב), כי אין "עם" כמו "על"; רק פירושו: שר תחשב עם המלאכים ועם אנשי שרים.
ושואלים ישאלו: מה טעם "ויזרח לו השמש"? והלא ברגע אחד זורחת בכל העולם. ושאלתם תהו, כי עת זרוח השמש בכל מקום ישתנה. והנה בין ירושלים ובין זאת המדינה שחברתי בה זה הפירוש, ושמה לוק"א, שעה ושליש שעה, וברוחב י"ב מעלות; וזה הדבר ברור בלא ספק. ופירוש "והוא צולע", שהיה הולך על צלעו האחת. וטעם "על כן", זכר לדבר:רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות
(י – כ) למה כפל ולקחת מנחתי וכו' קח נא את ברכתי וכו'. מ"ש עד אשר אבא אל אדוני שעירה ולא מצאנו שהיה יעקב בשעיר: למה ספר, שבא שלם, ושחנה את פני העיר, ושקנה את חלקת השדה במאה קשיטה, ומז"ש שקרא למזבח בשם אל:
(י) "ויאמר יעקב". השיב לו שיש אופן ב' שיביאו מנחה אל הגדולים בעת ראית פנים, כמ"ש והנה נלך ומה נביא לאיש האלהים, שהיה דרכם לתת מתנה בעת ראית פנים, והיה זה לכבוד אל הנותן, שזה מורה שהגדול קבל אותו בסבר פנים יפות, ושמצא חן בעיניו לקבל מאתו מנחה ותשורה, ובזה א"צ דוקא מנחה גדולה ודי אף מנחה קטנה, כמ"ש ולא יראו פני ריקם איש כמתנת ידו, אבל בזה צריך דוקא שיביא את המנחה בעצמו לא שישלחנה ע"י שליח, שבזה יתכבד הנותן שלקח המנחה מידו. וז"ש יעקב "אם נא מצאתי חן בעיניך," וכבר סלחת את עוני ותשוב לאהוב אותי, אני מבקש "ולקחת מנחתי מידי", לא מיד שליח," כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים", שלא יראו פני ריקם, "ותרצני", להראות אות הכבוד שאתה מכבד אותי לקחת מנחה מידי דוקא בעד הראית פנים:
כלי יקר (כל הפרק)
"כראות פני אלהים". כמו שהרואה פני אלהים ג"פ בשנה כתיב (שמות כג.טו) ולא יראו פני ריקם, כי צריך להביא עולות ראייה, כך אין אני חפץ לראות פניך ריקם על כן אני מבקש שתקבל מנחתי, כי מודה אני שאין הברכות שלי כי אתה גביר לאחיך וכל גביר ושר נקרא אלהים כמ"ש (שם ז.א) ראה נתתיך אלהים לפרעה, על כן המשיל ראות פניו כראיית פני אלהים. ועל כן קח נא את ברכתי אשר הובאת לך, ולא על המנחה דבר כן כ"א על הברכות שברכני אבי, קח נא אותה לך כי שלך היא והיא הובאת לך כי אבי כשברכני היה דעתו עליך, וא"ת אם אין הברכות שלי א"כ מאין לי כל הרכוש הזה ע"ז אמר כי חנני אלהים, שנתן לי על צד החנינה כחונן דלים לא על צד החיוב מצד הברכות, והנה נצח ישראל לא ישקר אע"פ שבנגלה אמר ראיתי פניך כראות פני אלהים. מ"מ בלבו היתה הכוונה כשם שנבהלתי בלילה כשראיתי פני אלהים המלאך שלך, כך נבהלתי בראיית פניך.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים
"אֱלֹהִים" – בתקופה הזאת, משמעות המילה היתה: שליט, מושל, אדון, כדברי אלוהים למשה: "הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים" (שמות ד טז).
יעקב נתן כבוד גדול לעשו:
- "אַל נָא" - בבקשה אל תסרב לקחת את מתנתי.
- "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ" - כבוד אדיר שמקובל כאשר מדברים עם מלכים ושליטים. יעקב בקש הוכחה שהוא מוצא חן בעיני עשו, ודחיה פרושה הצהרה שיעקב אינו מוצא חן בעיני עשו.
- " וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי" יעקב מבקש שעשו יקח את המנחה, כפי שנותנים לשליט או לאלוהים. ייתכן שיעקב חושב שהוא נותן מעשר לאלוהים כהבטחתו - " וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (ביאור:בראשית כח כב). במידה ויעקב נתן מעשר, כ-550 ראשי צאן ומקנה, ניתן להבין שכל רכושו היה כ-5,500 ראשי צאן ומקנה.
- "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ" - נשארתי בחיים אחרי המסע הארוך, אלוהים החזרני בשלום ובעושר, ולראות אותך חי ולהשאר בחיים זו הוכחה לגדולת אלוהים.
- "כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי" – יעקב נותן כבוד אדיר לעשו, כאילו שהוא אלוהים או שליט עליון, ויעקב מבקש שעשו ירצה ויקבל את מנחתו.
- "וַתִּרְצֵנִי" - יעקב מאשר שגם בלי המתנות עשו היה מקבלו ברצון ובאהבה, ושלעשו לא היו כוונות רעות מהתחלה. ועכשו שעשו קיבל אותו ברצון, ראוי שהוא יקח את המתנות.
יעקב רצה לשלם לעשו עבור גנבת ברכת יצחק. יעקב רצה שעשו יסלח לו. הסרוב של עשו הראה ליעקב שעשו לא מוכן לסלוח, ולא רוצה להתעשר ממנו.
כל זה לא הספיק - יעקב ממשיך להפציר
יעקב המשיך בבקשותיו: "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל; וַיִּפְצַר בּוֹ" (ביאור:בראשית לג יא) ורק אז עשו נעתר "וַיִּקָּח". לא נאמר שעשו ענה, והודה ליעקב. לא נאמר שעשו סלח ליעקב. כבר לפני כן עשו אמר "יֶשׁ לִי רָב, אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית לג ט), וכנראה עשו לא שינה את דעתו ועדיין לא רצה לקחת, אבל בחוסר ברירה, וכדי לחזור הביתה במהירות הוא לקח והפסיק את הוויכוח. יעקב הצליח שעשו יקח, ואז עשו לעולם לא יוכל לטעון שחלק עושרו לא בא לו מיעקב.
יעקב לא שלח מתנות, עם המלאכים, לעשו בהיותו בהר שעיר. לכן עשו לא הביא איתו מתנות ליעקב. והנה עשו בא ריקם ליעקב, רק עם חילים, ועשו נראה כאיש מלחמות ונקם. לפחות בגלל זה היה על עשו לכעוס על יעקב. עשו ידע שיעקב לא היה לוקח ממנו דבר ומבזה אותו, כדברי אברהם למלך סדום (ולוט) "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ; וְלֹא תֹאמַר: אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת" [יעקב/ישראל] (ביאור:בראשית יד כג).
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לג י"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.
