אבן עזרא על בראשית לג י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| אבן עזרא על בראשיתפרק ל"ג • פסוק י' |
ב • ד • ה • ח • י • יב • יג • יד • טו • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ג, י':

וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי׃


אל נא — אל יאמר אדוני כן. וכבר הודעתיך דקדוק הנגיד.

כראות פני אלהים — מלאך.

ורבי המפרשים אומרים, כי בא המלאך ליעקב לחזק את לבו שלא יירא מאחיו, כי הנה המלאך לא יכול לו, אף כי בן אדם. ואין מלת "שרית עם אלהים" (בראשית לב, כט) כמו "וישר אבימלך על ישראל" (שופטים ט, כב), כי אין "עם" כמו "על"; רק פירושו: שר תחשב עם המלאכים ועם אנשי שרים.

ושואלים ישאלו: מה טעם "ויזרח לו השמש"? והלא ברגע אחד זורחת בכל העולם. ושאלתם תהו, כי עת זרוח השמש בכל מקום ישתנה. והנה בין ירושלים ובין זאת המדינה שחברתי בה זה הפירוש, ושמה לוק"א, שעה ושליש שעה, וברוחב י"ב מעלות; וזה הדבר ברור בלא ספק. ופירוש "והוא צולע", שהיה הולך על צלעו האחת. וטעם "על כן", זכר לדבר: