קטגוריה:בראשית לג ט
נוסח המקרא
ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ.
וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
וַ/יֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣/י רָ֑ב אָחִ֕/י יְהִ֥י לְ/ךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽ/ךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר עֵשָׂו אִית לִי סַגִּי אֲחִי אַצְלַח בְּדִילָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר עֵשָו אִית לִי נִכְסִין סַגִיאִין אָחִי יִתְקַיֵים לָךְ מַאן דְאִית לָךְ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אלא לפי שפסוק ראשון מדבר באיש צדיק, אשר לא יבקר בין רב למעט כי אפילו במועט שבידו דומה לו כאילו כבר נתן לו האלהים את כל, ואיש כזה שליט על ממונו לעשות בו כרצונו והשליטו האלהים וגו', אבל פסוק שני מדבר ברשע רע, שלעולם אין כל העולם שוה לו די ספוקו כי לעולם הוא מבקש שיתן לו ה' עוד להבא עושר ונכסים, ומבקש גם הכבוד המדומי המושג ע"י ריבוי העושר, משא"כ באיש טוב לפני האלהים אשר ימלט ובורח מן הכבוד ע"כ לא הזכיר הכבוד בראשון, ואח"כ הזכירו ברודפים אחר ריבוי הממון, אף ע"פ שבאמת אינו חסר לנפשו מכל אשר יתאווה ויש בידו די מחסורו, והוא על כל פנים יתאווה שיתן לו ה' עוד, זה האיש ודאי לא ישליטנו האלהים לאכול ממנו כי ממונו שליט עליו אל כל אשר יחפוץ יטנו, אבל הוא אינו שליט על ממונו ועינו צרה בשלו, ויש לו שר הממונה עליו ולא יניחו לנגוע בממונו ליקח ממנו ולהוציאו לצדקה או לצרכו. ע"כ נאמר בעשו יש לי רב, וביעקב יש לי כל, והזכיר לשון חנני כי הצדיקים לעולם אינן תולין במעשיהם הטובים, וחושבים שכל הניתן להם חסד אל כל היום הוא, הנותן להם על צד החנינה, אבל הרשעים על הרוב הוא שהמה חושבים א"ע לצדיקים וחושבים שהכל ניתן להם על צד החיוב.
ובמדרש תנחומא (ויקרא יז.) א"ר יצחק רשעים אין להם טובה בעוה"ז שנאמר וטוב לא יהיה לרשע (קהלת ח.יג). מתיבין והכתיב כטוב לב המלך ביין א"ל בטוב לא נאמר אלא כטוב טובה ואינה טובה, אבל בישראל כתיב (מלכים א' ח.סו) וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה עכ"ל, וזה מסכים לדברינו שהרשעים בכל הטובות הגדולות שהם מקבלים נראה להם טובה ואינה טובה, כאילו הם חסרים עדיין, אבל בצדיקים כתיב על כל הטובה כי לעולם נראה להם שיש להם כל, ע"כ אמר יעקב כי חנני אלהים וכי יש לי כל, וי"א כאן הודה לו עשו על הברכות ואמר יש לי רב מודה אני שאתה רב לי ואני העבד וא"כ מה תתן לי הלא מה שקנה עבד קנה רבו.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן כוונת עשו הוא על זה הדרך אם לצד הנאתי אתה מכוין יש לי רב ואיני צריך לזה, ואם להנאת עצמך אתה מכוין כדי שיתקרב לבי אליך כמו שגילה באומרו למצוא חן אחי יהי לך וגו' פי' לא יוכר אהבתי אותך שהיא לצד האחוה אלא אם תחזיר מנחתך שזולת זה יראה כי מה שאני מתנהג עמך באחוה אינו אלא לצד המנחה, וזה הוא שיעור הכתוב אחי פי' תהיה ניכר שאני מחזיק אותך באחי אם יהיה לך וגו':
אל נא אם נא מצאתי וגו'. צריך לדעת למה האריך לומר נא ב' פעמים:
אכן כוונת הכתוב הוא על זה הדרך כי בא להשיב שדבריו אמת הם שיותר יוכר מדת אחוה אם לא יקח ממנו דבר אבל אימתי היה הדבר כן קודם שהביא אך לא עתה אחר שהביא לו המנחה אין ראוי להחזירה לו, והוא אומרו אל נא פירוש עתה אחר שהבאתי לך המנחה אם נא מצאתי חן ואהבתני כאח לאחיו תוסיף לעשות עמי חסד שתקח מנחתי מידי, ולזה דקדק לומר ולקחת בתוספת וא"ו. ואומרו כי על כן פי' שתהיה אופן המנחה לא להתנהג עמי באחוה אלא כמשפט המקבלים פני הגדולים שלא יראו פניהם ריקם, ולזה צריך להתרצות לקחת מנחתי שזולת זה יגיד הפכיות הרצון והחיבה:
ואם לחששת שלא ימעיט מהונו של יעקב לזה אמר כי חנני אלהים וכי יש לי כל. פי' אומרו כל אולי שיכוון לומר כי המנחה שהביא לו אינה מפרצת פרצה בנכסיו ואחר שנתן לו מה שנתן לו במנחה נשארים נכסיו כאשר היו מקודם כולם בשלימות בלא מחסור והבן:
עוד ירמוז באומרו כל שהיא בחינת הקדושה שנקראת כל, ובחינה זו כשתהיה מושגת באדם אין החסרון עושה רושם והחסר נשלם מעצמו, וכברכת ישראל כחול שהחסר נשלם מעצמו והיא ברכת כל. והוא סוד (מ"א, יז) כד הקמח לא כלתה. ועיין מה שפירשתי בפסוק (י"ח) ויבא יעקב שלם, וברכה זו זכו בה כל האבות אברהם בכל יצחק מכל יעקב כל (בבא בתרא דף יז.) וזה סודה. ומעתה נותן טוב טעם באומרו קח נא את ברכתי וגו' כי חנני אלהים וכי יש לי כל והנחסר נשלם מעצמו:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג ט.
יֶשׁ לִי רָב
עשו שאל: "מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה" (ביאור:בראשית לג ח), ולא היה ברור אם הוא שואל על המנחות שהוא קיבל או על גודל העושר במחנה של יעקב החוזר מחרן.
יעקב הגיב: "לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי" כאילו שעשו שואל על המתנות שיעקב שלח לו כדי למצוא חן בעיניו.
עשו הגיב בשתי צורות:
- "יֶשׁ לִי רָב" - גם אני עשיר וחזק. גם אני הצלחתי מאוד ויש לי הרבה צאן, חיילים ואדמה. גם המחנה שלי הוא גדול וחזק. גם אותי ברך אלוהים.
- "יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" - ההמשך פונה חזרה למתנות, שעשו מוותר.
יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ
לפי חוקי חמורבי, ליעקב ועשו היה מגיע שליש מאדמתו של לבן, כירושתו של אברהם מתרח, וחצי מצאנו של לבן, כנדוניתה של רבקה מבתואל. ייתכן שעשו חשב שיעקב הקטן לא היה מסוגל להתעשר בחרן. עשו חשב שיעקב חזר עם רכוש שהיה ירושתו של אברהם באדמתו של תרח אביו, וירושתה של רבקה מבתואל אביה בגלל שהיא לא קיבלה נדוניה בנשואיה ליצחק. לעשו היה מגיע חצי מהירושות האלה. כאשר יעקב פיצל את המחנה (ביאור:בראשית לב ט), יעקב כאילו אמר לעשו: 'הנה החצי שלך, אין לך צורך להלחם'. עשו חשב שיעקב מציע לו חצי מהרכוש והוא בא לחבק את יעקב ללא חייליו, ושאל: "מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי" (ביאור:בראשית לג ח]]) בכוונה לדעת אם לדרוש את החצי שמגיע לו. ייתכן שלמטרה הזאת עשו הביא את צבאו, כדי לכפות על יעקב לתת לו את החצי שלו.
עכשו עשו הבין שאין לו הוכחה מה מקור הרכוש של יעקב, והוא החליט לא לבקש הסבר מיעקב איך יעקב התעשר, במיוחד שהוא לא יוכל להאמין לו. בנוסף עשו ראה את צבאו של יעקב והבין שצבאו של יעקב ישמיד אותו כהרף עין כך שאין לו אפשרות להפעיל כוח, אז בחוסר ברירה עשו אמר: "יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ", והעניק ליעקב את הזכות "יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ".
במידה מסוימת עשו השאיר את שאלת הבעלות על הרכוש פתוחה. עשו אמר: "יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ", במשמעות: רק מה ששלך יהיה לך, אבל מה שלא שלך לא יהיה לך. כלומר אם בעתיד יתברר שיעקב קיבל ירושה ונדוניה של רבקה, עשו מרשה לעצמו לבוא לדרוש את חלקו.
עשו לא רצה לקחת מתנות מיעקב, כדי שאנשים לא יגידו שהוא הצליח בזכות המתנות שהוא קיבל מיעקב, וזה יטמא את הצלחתו שלו.
אָחִי
מילת חיבה. נסיון לרכך את המילים הקשות שרק שמענו. כמובן שאפשרי שעשו היה אדם ישר והגון ולא חשב להרע לאחיו, והוא תמיד הולך עם צבא של 400 חיילים. אנשים מתיחסים עליו יפה יותר כאשר הוא בא עם צבא גדול.
למזלו של יעקב, הוא הכין צבא יותר חזק, וארגן את עצמו להגנה מושלמת עם סוס תרויאני בעורפו של עשו, וכך הצבא של עשו לא עשה עליו רושם.
כאשר המלאכים של יעקב חזרו מעשו ליעקב, המלאכים לא אמרו ליעקב שעשו קרא לו "אָחִי" באהבה. עשו לא אמר דבר למלאכים, רק לקח צבא ויצא (ביאור:בראשית לב ז). ניתן להניח שגודל המחנה של יעקב גרם לעשו לקרוא ליעקב "אָחִי", והחשש שיעקב יכעס עליו בעניין מקור רכושו של יעקב.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לג ט"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.