קטגוריה:בראשית כז טו
ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָ֠ה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤/הּ הַ/גָּדֹל֙ הַ/חֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖/הּ בַּ/בָּ֑יִת וַ/תַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥/הּ הַ/קָּטָֽן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וּנְסֵיבַת רִבְקָה יָת לְבוּשֵׁי עֵשָׂו בְּרַהּ רַבָּא דָּכְיָיתָא דְּעִמַּהּ בְּבֵיתָא וְאַלְבֵּישַׁת יָת יַעֲקֹב בְּרַהּ זְעֵירָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּנְסֵיבַת רִבְקָה יַת לְבוּשֵׁי עֵשָו בְּרָהּ רַבָּא מְרַגְנָן דַהֲוָה מִן אָדָם קַדְמָאֵי וְהַהוּא יוֹמָא לָא אַלְבִּשִׁינוּן עֵשָו וְאִשְׁתָּאֲרוּ גַבָּהּ בְּבֵיתָא וְאַלְבִּישַׁת יַת יַעֲקב בְּרָהּ זְעֵירָא: |
רש"י (כל הפרק)
"החמודות" - הנקיות כתרגומו דכייתא ד"א שחמד אותן מן נמרוד
"אשר אתה בבית" - והלא כמה נשים היו לו והוא מפקיד אצל אמו אלא שהיה בקי במעשיהן וחושדןרמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(טו) "ותקח רבקה את בגדי עשו". ידוע שאם ילוה אל ההגדה הנבואיית מעשה בפועל, תתקיים הנבואה בכל אופן כמ"ש הרמב"ן, שכל מעשה שבא עם הנבואה, בא לחזק את הדבר בל ישתנה, ואחר שענין ברכת יצחק היה כעין הודעה שמימיית, רצתה שתלוה אליו מעשה פעלית מיוחס אל הדבר שיציינהו בפועל, וידוע כי טובות העה"ז העושר והמשרה נמשלו בכתבי הקודש בשם בגדים, שהם מלבושים חיצונים בלתי דבקים אל האדם ורק טפלים אליו, אבל המעלות הנפשיות הם עקר האדם בלתי נפרדים ממנו כגוף ונפש, ולפ"ז הבגדים החיצונים שהם טובות העה"ז היו ראוים לעשו ונקראים בגדי עשו, והקול שיצייר כח הדברי מנפש המדברת שהיא שלמות הנפשיי ראוי ליעקב, ורבקה שרצתה שגם בגדי עשו, ר"ל טובות עה"ז יהיו ליעקב, עשתה מעשה בפועל, רומז לזה במה שהלבישה את יעקב בגדי עשו, באופן שבקולו ופנימותו, יהיה יעקב, ומצד בגדיו החיצונים שהם טובות העה"ז, יהיה עשו:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו
רבקה היתה מודעת לכך שבגלל שיצחק איבד את ראייתו קיים סיכוי שחושיו האחרים (ריח, מישוש ושמיעה) השתפרו. רבקה רצתה שאם יצחק יגע ביעקב או יריח אותו, הוא למעשה יריח את עשו וירגיש את בגדי עשו.
אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת
עשו כבר נשוי לשתי נשים, ככתוב: "ויְַהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, ויִַּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהודִּית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת איילן הַחִתִּי" (ביאור:בראשית כו לד). לבטח עשו גר בביתו עם נשותיו, אולם בגדי הילדות הישנים שלו נשארו בבית אמו, וברשותה.
הבגדים האלה, של עשו הנער, היו כבר קטנים על עשו, אבל התאימו ליעקב שהיה קטן יותר.
ניתן להבין שהזקן והשפם של יעקב ועשו היו דומים באורכם וצורתם, וששיער ראשם היה דומה אף הוא, פרט לצבעו (הרי ידוע שלעשו היה שיער אדמוני). אלמלא כך, יעקב היה צריך להסתפר כך ששיערו יהיה כשל עשו.
ניתן להבין, שמאז לידתו, יעקב היה קטן וחלש (ביאור:בראשית כו לד), ולכן יעקב נשאר זמן רב באוהל עם אמו, וכך הוא קיבל חינוך ואהבה מרבקה, ואף למד להיות רועה צאן ולא איש שדה או ציד. הכתוב מדגיש שיעקב היה הבן הקטן, ולא רק הבן השני.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כז טו"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.