רש"י על בראשית כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · כז · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותכהין" - בעשנן של אלו (שהיו מעשנות ומקטירות לע"א) ד"א כשנעקד ע"ג המזבח והיה אביו רוצה לשחטו באותה שעה נפתחו השמים וראו מלאכי השרת והיו בוכים וירדו דמעותיהם ונפלו על עיניו לפיכך כהו עיניו ד"א כדי שיטול יעקב את הברכות

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא ידעתי יום מותי" - א"ר יהושוע בן קרחה אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן ויצחק היה בן קכ"ג (כי יעקב בן ס"ג כשנתברך דוק ברש"י סוף הסדר) אמר שמא לפרק אמי אני מגיע והיא בת קכ"ז מתה והריני בן ה' שנים סמוך לפרקה לפיכך לא ידעתי יום מותי שמא לפרק אמי שמא לפרק אבא

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תליך" - חרבך שדרך לתלותה

"שא נא" - ל' השחזה כאותה ששנינו (ביצה כח) אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חברתה חדד סכינך ושחוט יפה שלא תאכילני נבלה (ב"ר)

"וצודה לי" - מן ההפקר ולא מן הגזל

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לצוד ציד להביא" - מהו להביא אם לא ימצא ציד יביא מן הגזל

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לפני ה'" - ברשותו שיסכים על ידי

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקח לי" - משלי הם ואינם גזל שכך כתב לה יצחק בכתובתה ליטול שני גדיי עזים בכל יום (ב"ר)

"שני גדיי עזים" - וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק אלא פסח הי' האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים בפרקי דר"א

"כאשר אהב" - כי טעם הגדי כטעם הצבי

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש שער" - בעל שער

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ימשני" - כמו (דברים כח) ממשש בצהרים

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"החמודות" - הנקיות כתרגומו דכייתא ד"א שחמד אותן מן נמרוד

"אשר אתה בבית" - והלא כמה נשים היו לו והוא מפקיד אצל אמו אלא שהיה בקי במעשיהן וחושדן

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אנכי עשו בכורך" - אנכי המביא לך ועשו הוא בכורך

"עשיתי" - כמה דברים כאשר דברת אלי

"שבה" - ל' מיסב על השלחן לכך מתורגם אסתחר

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גשה נא ואמשך" - אמר יצחק בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו וזה אמר כי הקרה ה' אלהיך

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קול יעקב" - שמדבר בלשון תחנונים קום נא אבל עשו בל' קנטוריא דבר יקום אבי

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אני" - לא אמר אני עשו אלא אני

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירח וגו'" - והלא אין ריח רע יותר משטף העזים אלא מלמד שנכנסה עמו ריח גן עדן

"כריח שדה אשר ברכו ה'" - שנתן בו ריח טוב וזהו שדה תפוחים כן דרשו רז"ל

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתן לך" - יתן ויחזור ויתן (ב"ר) ולפי פשוטו מוסב לענין הראשון ראה ריח בני שנתן לו הקב"ה כריח שדה וגו' ועוד יתן לך מטל השמים וגו'

"מטל השמים" - כמשמעו ומדרש אגדה יש להרבה פנים (ד"א מהו האלהים בדין אם ראוי לך יתן לך ואם לאו לא יתן לך אבל לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך בין צדיק בין רשע יתן לך וממנו למד שלמה כשעשה הבית סידר תפלתו ישראל שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו הדין לא יקרא עליך תגר לפיכך (מ"א ט) ונתת לאיש כדרכיו אשר תדע את לבבו אבל נכרי מחוסר אמנה לפיכך אמר ואתה תשמע השמים וגו' ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו כדי שלא יקרא עליך תגר ברש"י ישן מדויק)

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בני אמך" - ויעקב אמר ליהודה בני אביך לפי שהיו לו בנים מכמה אמהות וכאן שלא נשא אלא אשה אחת אמר בני אמך (ב"ר)

"ארריך ארור ומברכיך ברוך" - ובבלעם הוא אומר מברכיך ברוך ואורריך ארור (ב"ר) הצדיקים תחלתם יסורים וסופן שלוה ואורריהם ומצעריהם קודמים למברכיהם לפיכך יצחק הקדים קללת אוררים לברכת מברכים והרשעים תחלתן שלוה וסופן יסורין לפיכך בלעם הקדים ברכה לקללה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יצא יצא" - זה יוצא וזה בא

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחרד" - כתרגומו ותוה לשון תמיה ומדרשו ראה גיהנם פתוחה מתחתיו

"מי אפוא" - ל' לעצמו משמש עם כמה דברים ד"א איפוא איה פה מי הוא ואיפוא הוא הצד ציד

"ואכל מכל" - מכל טעמים שבקשתי לטעום טעמתי בו (ב"ר)

"גם ברוך יהיה" - שלא תאמר אילולי שרימה יעקב לאביו לא נטל את הברכות לכך הסכים וברכו מדעתו (ב"ר)

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במרמה" - בחכמה

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכי קרא שמו" - לשון תימה הוא כמו (לקמן כט) הכי אחי אתה שמא לכך נקרא שמו יעקב ע"ש סופו שהוא עתיד לעקבני תנחומא למה חרד יצחק אמר שמא עון יש בי שברכתי קטן לפני גדול ושניתי סדר היחס התחיל עשו מצעק ויעקבני זה פעמים אמר לו אביו מה עשה לך אמר לו את בכורתי לקח אמר בכך הייתי מצר וחרד שמא עברתי על שורת הדין עכשיו לבכור ברכתי גם ברוך יהיה

"ויעקבני" - כתרגומו וכמני ארבני וארב וכמן ויש מתרגמין וחכמני נתחכם לי

"אצלת" - לשון הפרשה כמו ויאצל (ס"א ויצל)

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן גביר" - ברכה זו שביעית היא והוא עושה אותה ראשונה אלא אמר לו מה תועלת לך בברכה אם תקנה נכסים שלו הם שהרי גביר שמתיו לך ומה שקנה עבד קנה רבו

"ולכה אפוא מה אעשה" - איה איפא אבקש מה לעשות לך

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הברכה אחת" - ה"א זו משמשת לשון תמיה כמו (במדבר יג) הבמחנים השמנה היא (ש"ב ג) הכמות נבל

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משמני הארץ וגו'" - זו איטליא"ה של יון (ב"ר)

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועל חרבך" - כמו בחרבך יש על שהוא במקום אות ב' כמו (יחזקאל לג) עמדתם על חרבכם בחרבכם (שמות ו) על צבאותם בצבאותם

"והיה כאשר תריד" - לשון צער כמו (תהלים נה) אריד בשיחי כלומר כשיעברו ישראל על התורה ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל ופרקת עלו וגו'

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יקרבו ימי אבל אבי" - כמשמעו שלא אצער את אבא ומ"א לכמה פנים יש

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגד לרבקה" - ברוח הקודש הוגד לה מה שעשו מהרהר בלבו

"מתנחם לך" - נחם על האחוה לחשוב מחשבה אחרת להתנכר לך ולהרגך ומ"א כבר אתה מת בעיניו ושתה עליך כוס של תנחומים ולפי פשוטו לשון תנחומים מתנחם הוא על הברכות בהריגתך

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחדים" - מועטים

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למה אשכל" - אהיה שכולה משניכם למד על הקובר את בניו קרוי שכול וכן ביעקב אמר כאשר שכלתי שכלתי

"גם שניכם" - אם יקום עליך ואתה תהרגנו יעמדו בניו ויהרגוך ורוח הקדש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו כמו שמפורש בפרק המקנא לאשתו (סוטה יב)

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קצתי בחיי" - מאסתי בחיי