קטגוריה:בראשית כז לו
ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה.
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֙נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק)
-
עזרה
-
תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֡אמֶר הֲ/כִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜/וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽ/יַּעְקְבֵ֙/נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣/י לָקָ֔ח וְ/הִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑/י וַ/יֹּאמַ֕ר הֲ/לֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖/י בְּרָכָֽה׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר יָאוּת קְרָא שְׁמֵיהּ יַעֲקֹב וְחַכְמַנִי דְּנָן תַּרְתֵּין זִמְנִין יָת בְּכֵירוּתִי נְסֵיב וְהָא כְעַן קַבֵּיל בִּרְכְתִי וַאֲמַר הֲלָא שְׁבַקְתְּ לִי בִּרְכָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר בְּקוּשְׁטָא קְרָא שְׁמֵיהּ יַעֲקב וּשְׁקַר בִּי דְנַן תַּרְתֵּין זִמְנִין יַת בְּכֵירוּתִי נְסִיב וְהָא כְּדוֹן קַבֵּיל בִּרְכָתִי וַאֲמַר הֲלָא שְׁבַקְתָּא לִי בִּרְכָתָא: |
רש"י (כל הפרק)
"הכי קרא שמו" - לשון תימה הוא כמו (לקמן כט) הכי אחי אתה שמא לכך נקרא שמו יעקב ע"ש סופו שהוא עתיד לעקבני תנחומא למה חרד יצחק אמר שמא עון יש בי שברכתי קטן לפני גדול ושניתי סדר היחס התחיל עשו מצעק ויעקבני זה פעמים אמר לו אביו מה עשה לך אמר לו את בכורתי לקח אמר בכך הייתי מצר וחרד שמא עברתי על שורת הדין עכשיו לבכור ברכתי גם ברוך יהיה
"ויעקבני" - כתרגומו וכמני ארבני וארב וכמן ויש מתרגמין וחכמני נתחכם לי
"אצלת" - לשון הפרשה כמו ויאצל (ס"א ויצל)אבן עזרא (כל הפרק)
הכי — כמו "אמת"; וכן: "הכי אחי אתה" (בראשית כט, טו).
קרא — הקורא שמו יעקב.
ויעקבני — כמו 'מרמה', וכן "בעקבה" (מלכים ב י, יט). ויתכן היותו מגזרת "עקוב הלב" (ירמיהו יז, ט). והעקוב הפך המישור.
אצלת לי — עזבת לי אצלך. והוא מגזרת "ואצלתי מן הרוח" (במדבר יא, יז):מלבי"ם (כל הפרק)
(לו)" ויאמר הכי קרא שמו יעקב". אמר הלא לכן נקרא בשם יעקב על שידו אוחזת בעקב עשו, וכבר התבאר שזה מורה שממשלת יעקב לא תהיה אלא באחרית הימים, שעשו ימשול בתחלה ויעקב בסוף, וא"כ איך לקח הברכה שיהי' לו עושר וממשלה תיכף כאלו אין שמו יעקב מורה על שידו אוחזת בעקב עשו רק העקבה והרמאות שעתיד לעשות. וז"ש הכי, בעבור זה "קרא שמו יעקב", להורות כי "יעקבני זה פעמים", והלא שמו יעקב מורה שממשלתו תהיה בעקב ובסוף, ועוד טען איך עקבני זה פעמים, ששתי המרמות שעשה סותרים זא"ז, כי אחר שלקח את הבכורה הלא בחר להיות עובד אלהים שזה ענין הבכורה, וא"כ אין לו לעסוק בעניני עוה"ז שיהיו לו שדות וכרמים עושר וממשלה רק קדוש יהיה לאלהיו, ואיך לקח את הברכה של טובות העה"ז שזה סותר אל הבכורה, וז"ש "את בכרתי לקח ואיך עתה לקח את ברכתי", הלא במה שלקח את הבכורה הקנה לי את העה"ז והוא בחר בברכת העה"ב, וכן אחר שנאמר בנבואה ורב יעבד צעיר, א"כ אחר שהוא לקח את הבכורה צריך שאני אהיה האדון והוא העבד כי הוא הרב והבכור, ואיך לקח ברכתי שיהיה הוא המושל ואני העבד. והוסיף לאמר שהגם שלעתיד תופסק ממשלת עשו, וישראל עושה חיל, שע"ז מורה שידו אוחזת בעקב עשו, שגדולת יעקב יהיה באחרית הימים, הלא אשאל איך "עתה לקח ברכתי", הלא עתה הברכה הזאת מגעת לי. ויאמר "הלא אצלת לי ברכה," עתה בא בטענה אחרת, שאף שהגדת לי שלא תוכל לתת לי ברכה רק בשביל יעקב, שבזה אזכה בברכתי שאשלים מה שיחסר ליעקב ואחלק עמו עי"כ בעה"ב, הלא בהכרח לא ברכת את יעקב בכל הדברים שבעולם, ונשאר איזה דבר שיחסר לו, למשל אם ברכתו בעושר ולא בגבורה, תברך אותי בגבורה ובזה אשלים חסרון של יעקב להיות לו למגן ועזר מצריו, או אם ברכתו בכל טוב וחסר לו דגן, תברך אותי שתהיה ארצי מבורכת בדגן ואתמוך בזה ידי יעקב ויהיה לי זכות בשבילו, וז"ש "הלא אצלת לי ברכה", שלפי מה שחשבת שהוא עשו, בודאי הנחת איזה דבר גם לאח השני שלא יהיה צריך אלי בכל הדברים, וברכה זו שהשארת תברך אותי כי בזה יצטרך אלי:
כלי יקר (כל הפרק)
"את ברכתי לקח וגו'". למה אמר שלקח הבכורה בעקבה ורמיה והלא מכרה לו מרצון טוב, ואם עשו בשאט נפש ביזה הבכורה מה פשעו של יעקב בזה. והקרוב אלי לומר בזה שאמר עשו הא בהא תליא כי כששאלו יצחק מי אתה והשיב לו אנכי עשו בכורך, ואיך הוציא דבר שקר מפיו הלא שארית ישראל לא ידברו כזב, אלא ודאי שאמר לו אנכי במקום עשו בכורך, שהרי קניתי ממנו הבכורה וא"כ אנכי במקומו, ואילו לא קנה הבכורה לא היה יכול להשיב אנכי עשו בכורך, ולא היה יכול לבא לכלל הברכות, ובודאי שבשעה שקנה הבכורה היה דעתו לרמות אותי בזה, כי תקראנה אותי כאלה. ומה שמאשים אותו על לקיחת הבכורה, לפי שאמר עתה נודע הדבר כי מקח טעות הוא, כי מתחלה חשבתי שאין מעלה לבכורה כי אם מה שנוטל פי שנים אחרי מות אביו, וחשבתי שמא לא ישאיר אבי אחריו מאומה על כן מכרתיה בדבר מועט, אבל עכשיו אני רואה שהבכורה שוה הרבה לפי שהברכות תלויות בה, כי למה אמר יעקב אנכי עשו בכורך, למה לו להזכיר הבכורה אלא ודאי לפי שמצד הבכורה הוא ראוי ליתר שאת ועוז, ובזה יעקבני כי לא ידעתי שקבלת הברכות תלוי בבכורה, רמז לדבר בכר אותיות ברך לכך אמר ויעקבני זה פעמים, אבל ההיזק אינו כי אם אחד.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם
עשו האשים את יצחק ורבקה על שנתנו לבנם את השם "יַעֲקֹב", וגרמו לגורל הזה שהוא ינושל מברכת אביו. לשם כך הוא השתמש בשורש 'ע-ק-ב' ואמר: "ויַַּעְקְבֵנִי" במשמעות שלילית כרמאי שקרן.
פירוש השם יה'-עקב (יעקב) הוא 'אדוני ישמור' (ביאור:בראשית כה כו). יעקב קיבל את השם הזה בגלל שהוא נולד זעיר וחלש והיה זקוק לעזרה מאלוהים כדי לשרוד (ראה: למה יעקב לא התחתן). בהמשך אלוהים מכיר ביעקב כממשיכו של אברהם ויצחק ומודיע לו: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, ושְּׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (ביאור:בראשית כח טו). יעקב אהב את שמו ולא רצה לשנות את שמו לישראל, אפילו לאחר שאלוהים פקד עליו פעמיים לעשות זאת.
מדבריו של עשו משתמע שהפירוש לפועל "יַּעְקְבֵנִי" הוא: לקח במרמה, הערים, פעל מאחורי הגב, הכשיל.
האם עשו המציא פירוש חדש לפועל "עקב"?
- סביר להניח שפירוש הפועל 'עקב' בתקופה ההיא היה: ללכת בעקבות, לשמור או תפיסה במרדף על ידי פגיעה בעקב.
- קשה להאמין שהפועל 'עקב' היה קשור לפעולה מאוד שלילית כפי שהציג זאת עשו. אדם לא יקרא לבנו בשם שמשמעותו שודד, נוכל, גנב, גזלן, רמאי או תחבולן.
- השימוש של עשו ב-"יַַּעְקְבֵנִי" לא היה ברור, ולכן עשו הסביר: "אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי". מהסברו אנו מבינים שמשמעות המילה היא: לקח, קנה, השיג. עם זאת, לא בטוח שמדובר בהתנהגות שלילית, שכן עשו מכר ביודעין את בכורתו ואף לא ידע כיצד יעקב לקח את ברכתו.
- למעשה, יעקב עקב את עשו שלוש פעמים ולא פעמיים. הפעם הנוספת היתה בלידתו, כאשר הוא החזיק בעקב של עשו ובא בעקבותיו.
אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי
לפי השימוש במילה "עַתָּה", ניתן להסיק שאת הבכורה יעקב לקח בעבר, כלומר שיעקב לא לקח את הבכורה והברכה באותו הזמן כאשר יצחק בירך אותו.
- עשו מכר את הבכורה ואפילו הסביר מדוע עשה זאת: "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמותּ; וְלָמָּה זֶהּ לִי בְּכֹרָה" (ביאור:בראשית כה לב). עשו זלזל בבכורה והיה מודע למעשיו. ייתכן שעשו חשב שהוא ימות לפני אביו.
- יעקב חשב שהברכה הגיעה לו כתוצאה מהבכורה שהוא רכש. אולם, טענתו של עשו נכונה בעניין הברכה משום שאביו בחר לתת לו את הברכה בלי קשר לבכורה, ויעקב, במרמה, לקח את ברכתו.
הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה
כאן עשו מוותר על הברכה שניתנה ליעקב, ופשוט מבקש ברכה נוספת. בהמשך עשו מסביר: "הַבְרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי בָּרְכֵנִי גַם אָנִי אָבִי" (ביאור:בראשית כז לח). אם יצחק לא היה נותן ברכה חד צדדית לטובת בן אחד ולרעת השני, יצחק היה יכול לתת בדיוק את אותה הברכה גם לעשו. כך יצא המרצע מהשק, והאמת העגומה יצאה לאור.
דפים בקטגוריה "בראשית כז לו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.
