יריעות שלמה על רש"י/בראשית/כז
פסוק א[עריכה]
בד"ה בעשנן נ"ב ואני אומר שרש"י הוכרח לפרש כל הג' טעמים ובתחילה מפרש משום עשנן והוא סמיכות ואחר כך ק' ליה איך הביא הקב"ה תקלה לידו אלא מפני הבכורה לא מנעו הקב"ה מן הסיבה וא"כ ס"ס מאחר שהיה העשן ק' למה לא היתה רבקה נסמית ע"כ פירש שכבר כהו עיניו במקצת ע"י עקידה ובא זו ואיבד הכל ואפילו לפי ב"ר שכתב שרבקה לא היתה מקפדת כו' מ"מ איכא לתרץ דקש' לרש"י שאיך יכהו עיניו שלא יראה לגמרי מפני עשנן וצ"ל דכבר כהו קצת ודוק מהרש"ל:
פסוק ז[עריכה]
מה שפירש"י לפני ה' ברשותו כו' מיד אחר וצודה לי ציד שלא במקומו וגם מקשין איך אמרה רבקה לפני ה' מה שלא אמר יצחק בעצמו וכי היתה משקרת לפני יעקב נראה שק"ל מאחר שאמר יצחק וצודה לי ציד משלי ולא מן הגזל א"כ איך נדרוש ועשה לי מטעמים והבא לי כו' מה נעשה באותן לי ומשני שאותן לי כלומר לצרכי כדי שתשרה עלי שכינה מתוך שמחה שאברך לפני ה' ברשותו וכו' ועל זה אמרה לפני ה' ודוק מהרש"ל:
פסוק ט[עריכה]
שני גדיי עזים פרש"י פסח היה נ"ל ע"ד הכוונה שהקב"ה מלא שנותיהן של צדיקים ובפסח נולד ומ"ה אמר לא ידעתי יום מותי וגו' מהרש"ל:
פסוק כח[עריכה]
בד"ה ויתן לך יתן ויחזור נ"ב ול'נ דה"פ אפילו אם ח"ו יפסיקו הברכות כשיגרמו העונו' אפ"ה יחזור ויתן לך בתשובה ודוק מהרש"ל:
פסוק לו[עריכה]
מה שפירש"י גם ברוך יהיה שנצטער על מה שבירך ליעקב כו' עד ששמע שאמר עשו ויעקבני כו' מקשין העולם והלא מקר' דויעקבני הוא אחר פסוק דגם ברוך יהיה ואין שייך לומר אין מוקדם ומאוחר כו' דסיפור הענין מוכח כן ונראה דלק"מ דבודאי עשו צעק מיד בקול רם מה עשה לי האח הזה שעקבני פעמים ושמע אביו ועשו צעק בודאי כדי שישמע אביו וענה יצחק גם ברוך יהיה והנה כשמוע עשו דברי אביו שאמר גם ברוך יהיה אחרי טענותיו שאמר ויעקבני זה פעמים ולא השגיח אז א"ל הכי קרא שמו יעקב כלומר שאני מרגיש שאהוב בעיניך עקבתו ורמאתו ומ"ה קראת שמו יעקב ולא עקב משום שיעקבני פעמים ודוק מהרש"ל: בד"ה שמא לכך כו' מה ניבא נ"ב ולי נראה דה"ק כי אולי בעבור זה נקרא שמו יעקב ולא עקב אלא היו"ד מורה על העתיד יעקב לאחרים וק"ל מהרש"ל:
פסוק לז[עריכה]
בד"ה הן גביר כאן שבעה נ"ב ומהרא"י פירש א"כ למה הזכיר אח"כ ודגן ותירוש סמכתיו משו' שלא תאמר א"כ תברך אותי בארץ מבורכת כדי ליתן מס ודורן לארצי א"ל הלא דגן ותירוש סמכתי ואינו צריך לך כלל ודוק מהרש"ל:
פסוק מ[עריכה]
בד"ה ויהיה לך כולי כאשר תצטער נ"ב ומאמ"ז קבלתי כאשר תריד הוא על הנסתר על התורה כאשר התורה תריד דאל'כ היה לו לכתוב כאשר תריד הפרוק אלא ה"ק אם היא תריד ג"כ תעשה את שלך ופרקת מהרש"ל: