מ"ג בראשית כז לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כז · לז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כׇּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲתֵיב יִצְחָק וַאֲמַר לְעֵשָׂו הָא רָב שַׁוִּיתֵיהּ עִלָּוָךְ וְיָת כָּל אֲחוֹהִי יְהַבִית לֵיהּ לְעַבְדִּין וּבַעֲבוּר וּבַחֲמַר סְעַדְתֵּיהּ וְלָךְ כְּעַן מָא אַעֲבֵיד בְּרִי׃
ירושלמי (יונתן):
וְאָתֵיב יִצְחָק וַאֲמַר לְעֵשָו הָא שַׁלִיט מִינִיתֵיהּ עֲלָךְ וְיַת כָּל אָחוֹי שִׁוִיתִי קוּמוֹי לְעַבְדִין וְעִיבּוּר וַחֲמַר סְעַדְתִּיו וְאָזִיל וְתִיטְרַד מִנִי דְמַה אַעֲבֵיד לָךְ בְּרִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן גביר" - ברכה זו שביעית היא והוא עושה אותה ראשונה אלא אמר לו מה תועלת לך בברכה אם תקנה נכסים שלו הם שהרי גביר שמתיו לך ומה שקנה עבד קנה רבו

"ולכה אפוא מה אעשה" - איה איפא אבקש מה לעשות לך

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

הן גביר שמתיו לך — בברכתי; גם כן נתתי לו, בדיבור.

יש אומרים כי איפוא עם אל"ף בסוף – מלה אחת, כמו 'עתה':

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים" - איננו ברכת "הוה גביר לאחיך" שכבר אמר הן גביר שמתיו לך אבל יתכן שיהיה הוא הגביר ולא יהיו הם עבדים כענין כי יהודה גבר באחיו (דהי"א ה ב) אבל אמר "נתתי לו לעבדים" ממאמרו וישתחוו לך בני אמך כי הוא השתחואת העבד לאדוניו כמו שאמר "יעבדוך עמים" ויכפול וישתחוו לך לאומים וטעם ואת כל אחיו כטעם "אחיך" ו"בני אמך" יזכירם בלשון רבים לרמוז על כל זרעו של עשו ורבי אברהם אמר בני הפילגשים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לז) "ויען יצחק ויאמר." הן לא נשאר שום דבר שיהיה יעקב צריך אליך שאם שלא ברכתיו בגבורה ויהיה צריך לגבורתך, "הלא גביר שמתיו לך", ואם שלא ברכתיו בממשלה ואתה תלחם בעדו עם אויביו ותכניעם, גם זה אינו כי" את כל אחיו נתתי לו לעבדים", ואם שלא ברכתיו שיהיה לו דגן או שיהיה לו תירוש, ובזה יצטרך לך הן "דגן ותירוש סמכתיו", וא"כ לכה "אפוא מה אעשה בני", הלא לא נשאר שום דבר שיחסר ליעקב שאברך אותך בזה שיצטרך לך: