קטגוריה:בראשית כז ב
נוסח המקרא
ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי
וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי.
וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽי׃
וַ/יֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר הָא כְעַן סֵיבִית לֵית אֲנָא יָדַע יוֹם מוֹתִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר הָא כְּדוֹן סֵיבַת לֵית אֲנָא יְדַע יוֹם מוֹתִי: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי. אמר ר' יהושע: הגיע אדם לפרק אבותיו קודם לחמש שנים, ידאג מן המיתה, שכך אמר יצחק: אם לשנים של אבא אני מגיע, עד עכשיו מתבקש לי; ואם לשנים של אימא מגיע, הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי. תני, ז' דברים מכוסים מבני אדם ואלו הן: יום המיתה, שנאמר: "כי לא ידע האדם את עתו". יום הנחמה, "אני ה' בעתה אחישנה". ועומק הדין, שנאמר: "כי המשפט לאלהים הוא". ואין אדם יודע במה משתכר, דכתיב: "מתת אלהים היא". ואין אדם יודע מה בלב חברו, "אני ה' חוקר לב". ואין אדם יודע מה בעבורה של אשה, דכתיב: "כעצמים בבטן המלאה". ומלכות הרביעית מתי תיפול, דכתיב: "כי יום נקם בלבי".
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז ב.
זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי
דברי אמת כמעט בכל גיל
- זָקַנְתִּי.
- לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי.
אדם לא יודע את יום מותו, לכן על כל אדם לחשוב שהוא עלול למות במפתיע בכל רגע או לאבד את יכולתו לתפקד. מכאן שעל כל אדם צריך להכין צוואה מתאימה, ביטוח חיים, ולדאוג שמשפחתו תדע איך להמשיך את מלאכותיו ולא יאבדו את הרכוש. ברגע שאדם מחליט לטפל בצוואתו ומותו, הוא חייב להתחיל להוציא לפועל את החלטתו במהירות האפשרית מכיוון שהוא אינו יודע מתי הוא ימות.
התפקיד האחרון של אברהם היה להשיא אישה ליצחק, להעביר את רכושו ליצחק ולהשאיר לאלוהים לדאוג ליצחק ומשפחתו. באותו האופן יצחק למעשה ידע שסוף תפקידו קרב. יצחק מכיר בעובדה שעשו התחתן, והוא מוכן להעביר לעשו רכוש, לתת לעשו ברכה, ולשחרר אותו.
בהמשך יצחק מבטיח לתת לעשו את ברכת נפשו לפני מותו, אולם רק לאחר שעשו יביא לו ציד. הדרישה לציד ולאוכל היא מיידית, אך מדברי יצחק לא ברור אם הברכה תינתן מיד לאחר מילוי הדרישה או בעתיד, לפני מותו של יצחק.
יוֹם מוֹתִי
יום מותו הקליני של האדם הוא היום שבו הוא מפסיק לנשום ומת, אולם המוות יכול להגיע הרבה שנים לפני המוות הקליני, למשל כאשר האדם מפסיק לתפקד ואינו מסוגל לבצע או להסדיר את תכניותיו האחרונות. זה מה שקרה ליצחק אחרי שיעקב יצא לחרן. יצחק המשיך לחיות, אבל לא השפיע על המשפחה וחינוך הילדים של עשו או של יעקב, כאילו שהוא כבר היה בין המתים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כז ב"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.