קטגוריה:בראשית כז כח
ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/יִֽתֶּן־לְ/ךָ֙ הָ/אֱלֹהִ֔ים מִ/טַּל֙ הַ/שָּׁמַ֔יִם וּ/מִ/שְׁמַנֵּ֖י הָ/אָ֑רֶץ וְ/רֹ֥ב דָּגָ֖ן וְ/תִירֹֽשׁ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְיִתֵּין לָךְ יְיָ מִטַּלָּא דִּשְׁמַיָּא וּמִטּוּבָא דְּאַרְעָא וְסַגְיוּת עֲבוּר וַחֲמַר׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְיִתֶּן לְךָ מֵימְרָא דַיְיָ מִטוּב טַלִין דְנַחֲתִין מִן שְׁמַיָא וּמִטוּב מַבּוּעִין דְסַלְקִין וּמִרְבְּיַין צִמְחֵי אַרְעָא מִלְרַע וְסוּגְנוֹי עִבּוּר וַחֲמַר: |
רש"י
"ויתן לך" - יתן ויחזור ויתן (ב"ר) ולפי פשוטו מוסב לענין הראשון ראה ריח בני שנתן לו הקב"ה כריח שדה וגו' ועוד יתן לך מטל השמים וגו'
"מטל השמים" - כמשמעו ומדרש אגדה יש להרבה פנים (ד"א מהו האלהים בדין אם ראוי לך יתן לך ואם לאו לא יתן לך אבל לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך בין צדיק בין רשע יתן לך וממנו למד שלמה כשעשה הבית סידר תפלתו ישראל שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו הדין לא יקרא עליך תגר לפיכך (מ"א ט) ונתת לאיש כדרכיו אשר תדע את לבבו אבל נכרי מחוסר אמנה לפיכך אמר ואתה תשמע השמים וגו' ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו כדי שלא יקרא עליך תגר ברש"י ישן מדויק)
מפרשי רש"י
[טז] ומדרש אגדה כו'. כלומר אל תתמה אם לא בירך יצחק את יעקב רק אלו מעט ברכות, שכל הברכות האלו מרבוי האכילה והשתיה הם, וכי אין ברכה למעלה מזו שיברך אותו בהם, ותירץ 'ומדרש אגדה וכו, ונדרשו הברכות לכמה פנים, ורמז גם בברכות אלו ברכות אלקיות כמו שדרשו ז"ל במדרש רבות, והנה ברך אותו בברכות אלקיות וגם הברכות גופניות, ואל כולם נתכוין יצחק לברך אותו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִטַּל הַשָּׁמַיִם – כְּמַשְׁמָעוֹ. וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ לְהַרְבֵּה פָנִים.
הָאֱלֹהִים – מַהוּ "הָאֱלֹהִים"? בַּדִּין: אִם רָאוּי לְךָ יִתֵּן לְךָ, וְאִם לַאו לֹא יִתֵּן לְךָ. אֲבָל לְעֵשָׂו אָמַר (להלן פסוק לט): "מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ" – בֵּין צַדִּיק בֵּין רָשָׁע יִתֵּן לְךָ. וּמִמֶּנּוּ לָמַד שְׁלֹמֹה, כְּשֶׁעָשָׂה הַבַּיִת, סִדֵּר תְּפִלָּתוֹ: יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בַעַל אֱמוּנָה וּמַצְדִּיק עָלָיו הַדִּין, לֹא יִקְרָא עָלֶיךָ תַּגָּר (מל"א ח,לט). לְפִיכָךְ: "וְנָתַתָּ לְאִישׁ כִּדְרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ". אֲבָל נָכְרִי מְחֻסַּר אֲמָנָה, לְפִיכָךְ אָמַר (מל"ב ח,מג): "אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם... וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי" – בֵּין רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי תֵּן לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרָא עָלֶיךָ תַּגָּר.
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
"מטל השמים" - אין הברכה שיתן לו האלהים מטל השמים כי הטל ירד בכל מקום ואלו אמר שיתן רבוי טל או שירד בעתו כענין ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כו ד) היתה ברכה אבל פירושו כי הזכיר בו ברכת ה' כריח שדה אשר ברכו ה' והטעם אשר ברכו ה' לבני כי השם ברך אותו בשדה לומר שיצליחנו שם בצידו ולא ימות ולא תבואהו בו רעה ואמר
"ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ" - והברכה תוספת ורבוי או שיהיה ורב דגן ותירש בתוספת הוא"ו ושיעורו ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ רב דגן ותירוש והנכון בעיני כי מתת האלהים תמיד הוא ואין לו הפסק לעולם ולכן אמר ויתן לך האלהים כל ימיך על אדמתך מטל השמים ויתן לך משמני הארץ כלומר השמנה בכל הארצות כענין שכתוב (יחזקאל כ ו) צבי היא לכל הארצות ורבי אברהם אמר כי מ"ם מטל מושך עצמו ואחר עמו וממשמני הארץ ולעשו לא נתנו במתת אלהים ולא ברבוי אבל אמר גם לך אצלתי אחריו ומשמני הארץ ומטל השמים יהיה מושביך בעוד אשר תשב שם ירמוז כי יכלה ויאבד אך בעודו יהיה חלקו טובספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
"מטל השמים" שיספיק לך טל השמים שהכל שמחים בו ולא ימנע צאתך ובואך:
" ורוב דגן ותירוש" שתוכל לפרנס אחרים:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כח) "ויתן לך". בוא"ו החבור, כריח שדה, וכן יתן לך ברכותיו. וברכו בשני ענינים. א] בעושר וקנינים. ב] בממשלה וכבוד. נגד העושר ברכו בג' ענינים, כי יש ארץ שמנה בטבעה, רק שחסר לה שפע מעל מטל השמים, ויש שיש מגד שמים אך היא ארץ רזה וחסר לה ברכה מתהום רובצת תחת, לזה אמר "מטל השמים ומשמני הארץ", ויש שיש בה כל אלה ואינה מצלחת לדגן ותירוש שהם עקר למחית האדם, עז"א" ורב דגן ותירש":
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
"ויתן לך האלהים". וי"ו של ויתן מיותרת ודרשו רז"ל (בר"ר סו.ג) יתן ויחזור ויתן, וביאור הענין כך הוא לפי שידוע שבכל המצות שהאדם עושה אין בהם די השיב כעל גמולות כעל ישלם (ישעיה נט.יח) אותן הטובות שעשה הקב"ה כבר עמו מיום הולדו, וכל מה שהאדם עושה מן המצות הוא עושה אותן דרך תשלומין, ובכל הטובות שאנחנו מקבלין ממנו ית' גבר עלינו חסדו, והקב"ה מקדים את טובותיו בכל נתינה, כמ"ש (תהלים נט.יא) אלהי חסדי יקדמני וכתיב (שם כא.ד) כי תקדמנו ברכות טוב וכתיב (איוב מא.ג) מי הקדימני ואשלם. ולפי הנחה זו אם יהיה עם האדם דבר בליעל לאמר הרי העבר אין ומה בצע כי נעבוד את ה' שלעולם לא יהיה לי חוב עליו. אף אתה תשוב אמריך וצא תאמר לו פוק חזי מאי עמא דבר, כי מנהג הסוחרים הנותנים בהקפה כשהלוקח משלם לו חוב הישן אז הסוחר המוכר חוזר ונותן לו שנית בהקפה, וכן לעולם אבל אם אינו משלם לו החוב הישן שוב אינו נותן לו סחורה. כך החנוני המקיף הגדול ברוך הוא וברוך שמו, כשאדם משלם במצותיו הקפה ראשונה, הקב"ה חוזר ונותן לו בהקפה וזה"ש יתן ויחזור ויתן.
דבר אחר, לפי שנכנס עמו הגן עדן ומזה שפט יצחק שזה הנכנס שכרו הרבה מאוד בעולם הרוחני בגן עדן כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם ע"כ אמר ויתן בוי"ו העיטוף לומר שנוסף על ההצלחה הרוחנית הצפונה לך לעה"ב ויתן לך גם בעולם הזה מטל השמים וגו' כדי שתזכה לשתי שולחנות.
ויש אומרים, שוי"ו של ויתן הוראה שלא יסמוך האדם על הנס אלא יעשה את שלו ככל אשר ימצא בכחו לעשות ומה שיחסר הטבע ישלם הנס כמ"ש רז"ל (ספרי ראה טו.יח.) יכול אפילו יושב ובטל ת"ל בכל אשר תעשה. לכך נאמר ויתן ר"ל אחר שעשית כבר כל אשר היה בכחך לעשות אז גם ה' יתן לך מאוצרו הטוב כמ"ש (תהלים פה.יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף גם ה' יתן הטוב וגו'. כי מתחילה צריך אתה לעשות פעולתך, אמנם באמת דווקא, כי לא ישלח ה' עזרו למי שפועל פעולות ותחבולות אנושיות לא בצדק ולא באמת ומשפט, אבל למי שיתעסק באמת ואמונה ישלם ה' עזרו מקודש, וכשהפעולות האנושיות נצמחים תחילה מארץ, אז על צד החסד השקיף ה' ממרומו ובמה השקיף. גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה, במלת גם חתם כל הענין והוא מבואר מעצמו.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירצה שברכו ברכות רוחניות וגשמיות כנגד הרוחניות אמר בהעלם ויברכהו, וכנגד הגשמיות אמר ויתן לך וגו' בתוספת וא"ו לומר מלבד עולם העליון אשר בחר אברהם לבניו שהוא עיקר תכלית זרע ישראל עוד יתן לו בעולם הזה וכו':
עוד ירצה על זה הדרך לא מלבד מדת הרחמים אלא גם מדת הדין תסכים על נתינה זו והוא אומרו ויתן לך האלהים פירוש גם מדת אלהים:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויתן לך האלהים מטל השמים. כתיב: "שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי". אמר יעקב: על ידי שהייתי עוסק בתורה שנמשלה למים, זכיתי להתברך בטל, ויתן לך האלהים מטל השמים. הגשמים אינן יורדין אלא בזכותך; "יפתח ה' לך", בזכותך. הטללים אינן יורדין אלא בזכותך; ויתן לך האלהים, בזכותך. יתן לך, [יתן] ויחזור ויתן לך. יתן לך ברכות, ויתן לך כבושין הראויות לך. יתן לך שלך, ויתן לך של אביך; יתן לך שלך, ויתן לך של אחיך. יתן לך אלהותא, אימתי? לכשתצטרך; הדא הוא דכתיב: "ויתפלל שמשון וגו' ויאמר זכרני נא וחזקני נא", אמר לפניו: רבונו של עולם, זכור לי אותה ברכה שברכני אבא, יתן לך אלהותא.
מטל השמים, זה המן, "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים". משמני הארץ, זה באר, שהיתה מעלה דגים שמנים. ורוב דגן, אלו הבחורים, "דגן בחורים". ותירוש, אלו הבתולות, "ותירוש ינובב בתולות". דבר אחר: מטל השמים, אלו מנחות. ומשמני הארץ, הקרבנות. ורוב דגן, אלו הביכורים. ותירוש, אלו הנסכים. דבר אחר: מטל השמים, זה מקרא. ומשמני הארץ, זה משנה. ורוב דגן, זה תלמוד. ותירוש, זה אגדה.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז כח.
ברכת יצחק לבנו האהוב
יצחק רצה לתת ברכה לעשו ולהעניק לו שלטון על אחיו. יעקב, שקיבל מידע על תוכניתו של יצחק, הלך ליצחק כדי לגזול את ברכת יצחק לעשו.
יצחק התכונן לתת לעשו את ברכת נפשו לפני מותו
יצחק אמר את ברכתו:
- "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" - מתנה זו רומזת שיצחק נותן לבנו את אדמת כנען שאלוהים הבטיח לו. כמובן שרק אלוהים יכול לתת את האדמה ולהעניק יבולים טובים, ולכן יצחק מבקש מאלוהים שיעזור לבנו. כלומר, לברכה אין ערך כי אלוהים יחליט מבלי להתחשב בברכה הזאת ורצונו של יצחק. "מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ" רומז לשומן מהחי, אבל זה יכול להיות גם שמן זית ושאר השמנים מהצומח.
- "יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים" – המילה "לְךָ" מתכוונת ללאום שיצא מבנו, כפי שאלוהים הבטיח לרבקה: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, ושְּׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדו"ּ (ביאור:בראשית כה כג). יצחק מוסיף שעמים אחרים יעבדו וישתחוו ללאום שיצא מבנו, וזה קרוב לדברי המלאך לאברהם: "וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו" (ביאור:בראשית כב יז), ולדברי לבן לרבקה: "וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (ביאור:בראשית כד ס). הברכה תלויה ברצון אלוהים ולכן אין לה ערך.
- "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" - זה העיקר. המילה "לְךָ" מתייחסת לעשו בלבד, היינו שעשו יהיה הגביר של יעקב אחיו. יצחק ממנה את בנו עשו לשליט, לגבר, לחזק בביתו ומעביר לו את השליטה על כל שאר בני הבית. המשמעות של כך היא שבמותו של יצחק רק עשו יירש את כל הרכוש של יצחק. הפיכת יעקב לעבדו של עשו פקעה מיד בגלל שלפי החוק אב אינו רשאי להפוך בן אחד לעבדו של בן אחר (ראה חוקי חמורבי מספר 171). יתכן שיצחק חשב שיעקב הקטן לא יתחתן ולא תהיה לו משפחה שתטפל בו בזקנתו, לכן יצחק ממנה את עשו לשמור עליו.
- "אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ" - סיום וחתימה. ברכה אישית שאינה עוברת לזרעו של המבורך. הברכה חסרת ערך כי זה תלוי רק באדוני, ואדוני כבר אמר את זה לאברהם וזרעו (ביאור:בראשית יב ג). יצחק עצמו היה כפוף להצהרה הזאת, וכך הוא לא יכול לקלל את יעקב או לפגוע בו.
צוואתו של יצחק - מיטלטלין ודלא ניידי
ייתכן שיצחק חשד שיעקב עומד לפניו ולא עשו, ולכן הוא הציג את צוואתו בצורה של ברכה - "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים...".
אולם כאשר יצחק מסביר לעשו שלא נשאר לו דבר ממשי לתת לו, עשו מבקש לפחות לקבל ברכה, ככתוב: "הַבְרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי, בָּרְכֵנִי גַם אָנִי, אָבִי" (ביאור:בראשית כז לח).
כדי להבין מה יצחק נתן בצוואתו ליעקב, צריך לקרוא את ההסבר שיצחק נותן לעשו (ביאור:בראשית כז לז):
- "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ" - . . . במשמעות: "גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ" – יעקב יהיה הגביר בביתי, ואתה תהיה מתחתיו ותשמע לפקודותיו. כל רכושי יעבור רק ליעקב במותי.
- "וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" - במשמעות: "אֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים" - יצחק הוריש את המשפחה וכל הנפש ליעקב. ל'השתחוות' במשמעות 'עבדות לשליט', ככתוב: כשיוסף סיפר את חלומו: "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי", אחיו ענו לו: "הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ" (ביאור:בראשית לז ז).
- "וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" - . . . . במשמעות: "דָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו" – יצחק מודיע לעשו שהוא העניק את אדמתו ליעקב, כל השדות והמטעים שלו, אדמת כנען שהובטחה לו ולאברהם.
תגובת יעקב?
כלום.
יעקב פשוט יצא והלך. ללא תודה, ללא חיבוקים, ללא לחיצת ידיים, ללא קורבן, ללא הודעה למשפחה וללא מסיבה. לא נראה שיעקב העניק חשיבות כלשהי לברכה.
השגיאות של יצחק
- יצחק לא התייעץ עם אשתו ומשרתיו.
- יצחק לא הזמין את כל משפחתו להיות נוכחים בברכה, כשם שיעקב עשה כאשר נתן את בברכתו לבניו בסוף ימיו.
- יצחק לא חשד שאשתו ובנו מרגלים אחריו ולא דיבר בלחש.
- יצחק לא סיכם עם עשו על סימן חשאי או סיסמה לפני ששילח אותו לציד על מנת שיוכל לזהות אותו כשיחזור.
- יצחק לא ביקש עזרה ממשרתיו בזיהוי בנו.
- יצחק לא בנה מזבח והתפלל לאלוהים שיענה לו למי מבניו להעניק את ברכת אלוהים.
- יצחק לא ציין בדבריו שברכתו מיועדת לעשו, ולא פתח את ברכתו: 'לעשו בני ...', וכך יעקב היה נהפך לעד ולא לנושא הברכה.
- יצחק נתן לעשו יותר משהגיע לו, וכך נפל בבור שהוא עצמו חפר.
- יצחק האמין שלברכתו יש ערך, וזה הגביל אותו בברכתו לעשו. אם יצחק היה מבין שהוא לא נתן כלום ליעקב, אז הוא היה יכול לתת ברכה זהה לעשו, וגם ברכה זאת ערכה היה אפסי.
- יצחק חשב שהוא יכול לבטל את נבואת אלוהים לרבקה שהגדול יעבוד את הצעיר, וכך למנוע ריב בין בניו.
- יצחק חשב שבגלל שיעקב הוא קטן בגופו אין סיכוי שהוא יתחתן ושיהיו לו ילדים, ואין סיכויים שהוא ישא את ברכת אלוהים. (ראה: למה יעקב לא התחתן)
זה מה שקורה לאנשים שעושים דברים (רעים) בסתר.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כז כח"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.