מ"ג בראשית כז כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג בראשית · כז · כח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיִתֵּין לָךְ יְיָ מִטַּלָּא דִּשְׁמַיָּא וּמִטּוּבָא דְּאַרְעָא וְסַגְיוּת עֲבוּר וַחֲמַר׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִתֶּן לְךָ מֵימְרָא דַיְיָ מִטוּב טַלִין דְנַחֲתִין מִן שְׁמַיָא וּמִטוּב מַבּוּעִין דְסַלְקִין וּמִרְבְּיַין צִמְחֵי אַרְעָא מִלְרַע וְסוּגְנוֹי עִבּוּר וַחֲמַר:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתן לך" - יתן ויחזור ויתן (ב"ר) ולפי פשוטו מוסב לענין הראשון ראה ריח בני שנתן לו הקב"ה כריח שדה וגו' ועוד יתן לך מטל השמים וגו'

"מטל השמים" - כמשמעו ומדרש אגדה יש להרבה פנים (ד"א מהו האלהים בדין אם ראוי לך יתן לך ואם לאו לא יתן לך אבל לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך בין צדיק בין רשע יתן לך וממנו למד שלמה כשעשה הבית סידר תפלתו ישראל שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו הדין לא יקרא עליך תגר לפיכך (מ"א ט) ונתת לאיש כדרכיו אשר תדע את לבבו אבל נכרי מחוסר אמנה לפיכך אמר ואתה תשמע השמים וגו' ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו כדי שלא יקרא עליך תגר ברש"י ישן מדויק) 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְיִתֶּן לְךָ – יִתֵּן וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן (בראשית רבה סו,ג). וּלְפִי פְשׁוּטוֹ מֻסָּב לְעִנְיָן הָרִאשׁוֹן: "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי" שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "כְּרֵיחַ שָׂדֶה...", וְעוֹד יִתֶּן לְךָ "מִטַּל הַשָּׁמַיִם...".
מִטַּל הַשָּׁמַיִם – כְּמַשְׁמָעוֹ. וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ לְהַרְבֵּה פָנִים.
הָאֱלֹהִים – מַהוּ "הָאֱלֹהִים"? בַּדִּין: אִם רָאוּי לְךָ יִתֵּן לְךָ, וְאִם לַאו לֹא יִתֵּן לְךָ. אֲבָל לְעֵשָׂו אָמַר (להלן פסוק לט): "מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ" – בֵּין צַדִּיק בֵּין רָשָׁע יִתֵּן לְךָ. וּמִמֶּנּוּ לָמַד שְׁלֹמֹה, כְּשֶׁעָשָׂה הַבַּיִת, סִדֵּר תְּפִלָּתוֹ: יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בַעַל אֱמוּנָה וּמַצְדִּיק עָלָיו הַדִּין, לֹא יִקְרָא עָלֶיךָ תַּגָּר (מל"א ח,לט). לְפִיכָךְ: "וְנָתַתָּ לְאִישׁ כִּדְרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ". אֲבָל נָכְרִי מְחֻסַּר אֲמָנָה, לְפִיכָךְ אָמַר (מל"ב ח,מג): "אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם... וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי" – בֵּין רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי תֵּן לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרָא עָלֶיךָ תַּגָּר.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויתן לך: מוסב על ברכו ה' והוא הקב"ה יתן לך מטל השמים כעין ברכת השדה:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מ"ם מטל מושך עצמו ואחר עמו; וכן: "האתן בכורי פשעי" (מיכה ו, ז):

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מטל השמים" - אין הברכה שיתן לו האלהים מטל השמים כי הטל ירד בכל מקום ואלו אמר שיתן רבוי טל או שירד בעתו כענין ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כו ד) היתה ברכה אבל פירושו כי הזכיר בו ברכת ה' כריח שדה אשר ברכו ה' והטעם אשר ברכו ה' לבני כי השם ברך אותו בשדה לומר שיצליחנו שם בצידו ולא ימות ולא תבואהו בו רעה ואמר "ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ" - והברכה תוספת ורבוי או שיהיה ורב דגן ותירש בתוספת הוא"ו ושיעורו ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ רב דגן ותירוש והנכון בעיני כי מתת האלהים תמיד הוא ואין לו הפסק לעולם ולכן אמר ויתן לך האלהים כל ימיך על אדמתך מטל השמים ויתן לך משמני הארץ כלומר השמנה בכל הארצות כענין שכתוב (יחזקאל כ ו) צבי היא לכל הארצות ורבי אברהם אמר כי מ"ם מטל מושך עצמו ואחר עמו וממשמני הארץ ולעשו לא נתנו במתת אלהים ולא ברבוי אבל אמר גם לך אצלתי אחריו ומשמני הארץ ומטל השמים יהיה מושביך בעוד אשר תשב שם ירמוז כי יכלה ויאבד אך בעודו יהיה חלקו טוב

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מטל השמים" שיספיק לך טל השמים שהכל שמחים בו ולא ימנע צאתך ובואך: " ורוב דגן ותירוש" שתוכל לפרנס אחרים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כח) "ויתן לך". בוא"ו החבור, כריח שדה, וכן יתן לך ברכותיו. וברכו בשני ענינים. א] בעושר וקנינים. ב] בממשלה וכבוד. נגד העושר ברכו בג' ענינים, כי יש ארץ שמנה בטבעה, רק שחסר לה שפע מעל מטל השמים, ויש שיש מגד שמים אך היא ארץ רזה וחסר לה ברכה מתהום רובצת תחת, לזה אמר "מטל השמים ומשמני הארץ", ויש שיש בה כל אלה ואינה מצלחת לדגן ותירוש שהם עקר למחית האדם, עז"א" ורב דגן ותירש":  

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתן לך האלהים". וי"ו של ויתן מיותרת ודרשו רז"ל (בר"ר סו.ג) יתן ויחזור ויתן, וביאור הענין כך הוא לפי שידוע שבכל המצות שהאדם עושה אין בהם די השיב כעל גמולות כעל ישלם (ישעיה נט.יח) אותן הטובות שעשה הקב"ה כבר עמו מיום הולדו, וכל מה שהאדם עושה מן המצות הוא עושה אותן דרך תשלומין, ובכל הטובות שאנחנו מקבלין ממנו ית' גבר עלינו חסדו, והקב"ה מקדים את טובותיו בכל נתינה, כמ"ש (תהלים נט.יא) אלהי חסדי יקדמני וכתיב (שם כא.ד) כי תקדמנו ברכות טוב וכתיב (איוב מא.ג) מי הקדימני ואשלם. ולפי הנחה זו אם יהיה עם האדם דבר בליעל לאמר הרי העבר אין ומה בצע כי נעבוד את ה' שלעולם לא יהיה לי חוב עליו. אף אתה תשוב אמריך וצא תאמר לו פוק חזי מאי עמא דבר, כי מנהג הסוחרים הנותנים בהקפה כשהלוקח משלם לו חוב הישן אז הסוחר המוכר חוזר ונותן לו שנית בהקפה, וכן לעולם אבל אם אינו משלם לו החוב הישן שוב אינו נותן לו סחורה. כך החנוני המקיף הגדול ברוך הוא וברוך שמו, כשאדם משלם במצותיו הקפה ראשונה, הקב"ה חוזר ונותן לו בהקפה וזה"ש יתן ויחזור ויתן.

דבר אחר, לפי שנכנס עמו הגן עדן ומזה שפט יצחק שזה הנכנס שכרו הרבה מאוד בעולם הרוחני בגן עדן כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם ע"כ אמר ויתן בוי"ו העיטוף לומר שנוסף על ההצלחה הרוחנית הצפונה לך לעה"ב ויתן לך גם בעולם הזה מטל השמים וגו' כדי שתזכה לשתי שולחנות.

ויש אומרים, שוי"ו של ויתן הוראה שלא יסמוך האדם על הנס אלא יעשה את שלו ככל אשר ימצא בכחו לעשות ומה שיחסר הטבע ישלם הנס כמ"ש רז"ל (ספרי ראה טו.יח.) יכול אפילו יושב ובטל ת"ל בכל אשר תעשה. לכך נאמר ויתן ר"ל אחר שעשית כבר כל אשר היה בכחך לעשות אז גם ה' יתן לך מאוצרו הטוב כמ"ש (תהלים פה.יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף גם ה' יתן הטוב וגו'. כי מתחילה צריך אתה לעשות פעולתך, אמנם באמת דווקא, כי לא ישלח ה' עזרו למי שפועל פעולות ותחבולות אנושיות לא בצדק ולא באמת ומשפט, אבל למי שיתעסק באמת ואמונה ישלם ה' עזרו מקודש, וכשהפעולות האנושיות נצמחים תחילה מארץ, אז על צד החסד השקיף ה' ממרומו ובמה השקיף. גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה, במלת גם חתם כל הענין והוא מבואר מעצמו.

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויתן לך האלהים. טעם אומרו וא"ו בתחילת ענין, להיות שקדם ואמר ויברכהו הוסיף עוד לומר ויתן לך וגו', ומה שלא פי' הברכות הרמוזות בויברכהו, אולי שיכוין על דרך אומרם ז"ל (ב"ר פל"ט) שמפתח הברכות נתנו ה' לאברהם ואברהם ליצחק (שם פי"א) ועתה מסרם יצחק ליעקב, והוא אומרו ויברכהו פי' מסר לו הברכות שיהיו ברשותו:

עוד ירצה שברכו ברכות רוחניות וגשמיות כנגד הרוחניות אמר בהעלם ויברכהו, וכנגד הגשמיות אמר ויתן לך וגו' בתוספת וא"ו לומר מלבד עולם העליון אשר בחר אברהם לבניו שהוא עיקר תכלית זרע ישראל עוד יתן לו בעולם הזה וכו':

עוד ירצה על זה הדרך לא מלבד מדת הרחמים אלא גם מדת הדין תסכים על נתינה זו והוא אומרו ויתן לך האלהים פירוש גם מדת אלהים:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויתן לך האלהים מטל השמים. כתיב: "שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי". אמר יעקב: על ידי שהייתי עוסק בתורה שנמשלה למים, זכיתי להתברך בטל, ויתן לך האלהים מטל השמים. הגשמים אינן יורדין אלא בזכותך; "יפתח ה' לך", בזכותך. הטללים אינן יורדין אלא בזכותך; ויתן לך האלהים, בזכותך. יתן לך, [יתן] ויחזור ויתן לך. יתן לך ברכות, ויתן לך כבושין הראויות לך. יתן לך שלך, ויתן לך של אביך; יתן לך שלך, ויתן לך של אחיך. יתן לך אלהותא, אימתי? לכשתצטרך; הדא הוא דכתיב: "ויתפלל שמשון וגו' ויאמר זכרני נא וחזקני נא", אמר לפניו: רבונו של עולם, זכור לי אותה ברכה שברכני אבא, יתן לך אלהותא.

מטל השמים, זה המן, "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים". משמני הארץ, זה באר, שהיתה מעלה דגים שמנים. ורוב דגן, אלו הבחורים, "דגן בחורים". ותירוש, אלו הבתולות, "ותירוש ינובב בתולות". דבר אחר: מטל השמים, אלו מנחות. ומשמני הארץ, הקרבנות. ורוב דגן, אלו הביכורים. ותירוש, אלו הנסכים. דבר אחר: מטל השמים, זה מקרא. ומשמני הארץ, זה משנה. ורוב דגן, זה תלמוד. ותירוש, זה אגדה.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויתן לך. י' תיבות בפסוק וי"ב ברכות נתברך כנגד עשרת הדברות שעתידין י"ב בניו לקבל: