קטגוריה:בראשית כז לה

<< | ספר בראשית • פרק כ"ז • פסוק ל"ה | >>

מהדורת הכתיב:

ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך.

המהדורה המנוקדת:

וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּ֕אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֕אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms בָּ֥א בָּ֥א - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 935
מורפ': HVqp3ms אָחִ֖יךָ אָחִ֖י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmsc/Sp2ms בְּמִרְמָ֑ה בְּ - מילת יחס
מִרְמָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/4820
מורפ': HR/Ncfsa וַיִּקַּ֖ח וַ - ו' החיבור
יִּקַּ֖ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3ms בִּרְכָתֶֽךָ בִּרְכָתֶֽ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1293
מורפ': HNcfsc/Sp2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּ֕אמֶר זקף גדול (מלך, דרגא 2)

בָּ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אָחִ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּמִרְמָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיִּקַּ֖ח טפחא (מלך, דרגא 2)

בִּרְכָתֶֽךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמֶר: "בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה, וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַר עָאל אֲחוּךְ בְּחָכְמָא וְקַבֵּיל בִּרְכְתָךְ׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמַר עַל אָחוּךְ בְּחָכְמְתָא וְקַבֵּיל מִינִי בִּרְכָתָךְ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"במרמה" - בחכמה

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

בְּמִרְמָה – בְּחָכְמָה (לפי התרגום "בְּחָכְמָא").

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

במרמה — שלא דיבר אמת:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ויקח ברכתך" אותה הברכה שהיתה ראויה לחול עליך שהיתה בענייני העולם הזה:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(לה) "ויאמר בא אחיך במרמה", הודיע לו כי ברכתו אין לה מקום רק כ"ז שלא נתברך יעקב, כי הלא ההון והעושר הגבורה והמשרה וכל מחמדי תבל אינם ברכות והם רק קנינים מדומים, ולא יקראו בשם ברכה רק כשהם עוזרים אל ההצלחה הנפשיית, ולפ"ז כ"ז שלא נתברך יעקב בברכות אלה והיה גורלו שיהיה דל וחלוש וחסר לחם, רק יתפרנס משלחנו של עשו שיכלכלהו לחם ומזון וישמרהו מכל צר ואויב כדי שיוכל לעסוק בתורה, ממילא היה ענין של עשו עם יעקב כענין זבולון עם יששכר, אז היה ברכתו של עשו ברכה, כי ע"י עשרו וגבורתו היה שומר לפרי ומחזיק ידי יעקב שיוכל לעסוק בתורה והיה לו עי"ז חלק לעה"ב, אבל אחר שיעקב לקח טובות עה"ז לעצמו ע"י הברכה ואינו צריך אל עשו, לא יוכל עוד לברך את עשו, כי מה יועיל לו העושר והממשלה אחר שיעקב אינו צריך לו והעושר יהיה לו לרעתו ולא יקרא בשם ברכה, וז"ש "שאחיך לקח ברכתך", ר"ל ברכתך היא רק שתתמוך ביד יעקב שיעסוק בתורה, וזאת לקח לעצמו שהוא עצמו תמצא ידו לעסוק בתורה בלעדיך ואינו צריך לך, ודייק מ"ש "בא במרמה", שרק הביאה היה במרמה, אבל הלקיחה לא היה במרמה, כי באמת מגיע לו גם ברכת עוה"ז שעם קנין החכמה כרוך ג"כ קנין העושר והמשרה כמ"ש בשמאלה עושר וכבוד בי מלכים ימלוכו, וברכות אלה הם שלו, כי גם ברכתך לא היה רק בשבילו ושלו לקח: