קטגוריה:בראשית כז לח

עשו שמע שיצחק מינה את יעקב לגביר והפך אותו לעבדו, העניק את כל הנפש במחנה ("כָּל אֶחָיו"), כל השדות ("דָגָן") והמטעים ("תִירֹשׁ") ליעקב.
לא בטוח שעשו האמין שבמות אביו הוא יהפך לעבדו של יעקב. זה שרבקה חשבה שעשו חורש להרוג את יעקב (ביאור:בראשית כז מב), לא מוכיח מה חשב עשו בלבו (ביאור:בראשית כז מא).

לפי דברי עשו ניתן להבין שהוא וויתר ולא התעקש לדרוש מיצחק לבטל את הצוואה ולעשות חדשה.
עוד לפני שיעקב שב מחרן, העביר עשו את משפחתו להר שעיר (ביאור:בראשית לב ד). אם עשו היה רוצה את הנחלה שיצחק נתן ליעקב, הוא היה נשאר בכנען ומחכה לראות אם יעקב ישוב בהצלחה עם אישה מחרן. היתה אפשרות חזקה שיעקב יאבד, יכלא, ימות, יכשל, או ישאר בחרן עם לבן, ואז נחלת יעקב תעבור לעשו.

כאשר עשו נטש את כנען הוא הרגיש כמו לוט, שאברהם גרש אותו מעליו ואמר לו: "הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי" (ביאור:בראשית יג ט), וכמו ישמעאל שאברהם שלח אותו למדבר (ביאור:בראשית כא יד). עשו קיבל את גורלו, באמונה שאלוהים ישמור גם עליו ויעניק לו ולמשפחתו הצלחה כפי שאלוהים העניק ללוט ולישמעאל. ואכן, בהמשך, עשו מפנה את כנען ועובר להר שעיר בעבר הירדן המזרחית, כי אלוהים הבטיח לו נחלה שם, כדברי אלוהים למשה: "כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר" (דברים ב ה).

עשו מעלה כאן בעיה קשה: "האם יש לך רק ברכה אחת? ברך גם אותי במשהו.”

יצחק ידע ששני לאומים יצאו מבניו, ושתהיה מלחמה נצחית ביניהם "ולְּאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (ביאור:בראשית כה כג). תוכניתו של יצחק היתה לברך בן אחד ולהפוך את האחר לעבדו של אחיו, וכך לאום אחד לא ייווצר ולא תהיה מלחמה. אם יצחק יברך גם את עשו, אז שני הלאומים ייווצרו. אם כן, מה על יצחק לעשות?

• לסרב ולמנוע מעשו להפוך ללאום, וכך לשלול מעשו את ברכת אלוהים: "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל" (ביאור:בראשית כו ד).
• לתת ברכה לעשו, כך שעשו יהפוך ללאום שיהיה במלחמה תמידית עם הלאום של אחיו.

להיות או לא להיות - זאת השאלה?

כנראה גם עשו הבין את הבעיה הזו, ולכן היה עליו לחשוב מה עדיף.
בסופו של דבר, עשו בכה וביקש: "בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי".
כלומר, עשו אמר: 'אני רוצה לאום, ומוכן לסבול מלחמות. כל עם סובל מלחמות. לא תצליח למנוע זאת. לכן אני מעדיף להיות לעם.'