קטגוריה:בראשית כז יב
אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֙נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֙/נִי֙ אָבִ֔/י וְ/הָיִ֥יתִי בְ/עֵינָ֖י/ו כִּ/מְתַעְתֵּ֑עַ וְ/הֵבֵאתִ֥י עָלַ֛/י קְלָלָ֖ה וְ/לֹ֥א בְרָכָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | מָאִם יְמוּשִׁנַּנִי אַבָּא וְאֵיהֵי בְּעֵינוֹהִי כְּמִתְלָעַב וְאַיְתִי עָלַי לְוָטִין וְלָא בִרְכָן׃ |
ירושלמי (יונתן): | מָאִים יְגַשִׁשִׁינַנִי אַבָּא וְאֵיהֵי דָמִי בְּעֵינוֹיֵי הֵי כִּמְגַחָךְ בֵּיהּ וְאַיְיתֵי עָלַי לְוָוטִין וְלָא בִרְכָאָן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ימושני — כמו "יסובני" (תהלים מט, ו), מבעלי הכפל.
כמתעתע — כפול, מגזרת "תועה": כאיש שמתעה אחר:רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יב)" אולי ימשני אבי". ר"ל שעד עתה הגם שלא יברכני בברכת עה"ז מ"מ לא יקללני ג"כ ויוכל להיות שאשיג טוב העה"ז בלא ברכתו, וכן תהיה לי ברכה אחרת שהיא ברכת עה"ב, "אבל אם ימושני" וידוע לו שאני עושה השתדלות נמרץ להשיג עניני עוה"ז, ובזה אהיה בעיניו כמתעתע, ר"ל כי לדעת יצחק לא יכונו ברכת עוה"ז ועוה"ב יחדיו, וכשידע שאני רוצה עוה"ז יחשוב שאני ממאס בברכת עה"ב, ובזה אהיה בעיניו כמתעתע מן הדרך הנכונה, ובזה אפסיד בשתים. א] "והבאתי עלי קללה," שלא לבד שלא יברכני בעניני עה"ז, עוד יקללני שלא יהיה לי עושר וכל חמדת עולם. ב] "ולא ברכה", שגם הברכה שאשיג עתה שהיא ברכת עה"ב, אפסיד ג"כ אחר שיחשוב אותי כמתעתע מדרך ה':
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע, כתועה וכעובד עבודה זרה. והבאתי עלי קללה ולא ברכה, אפילו ברכה אחת שהוא עתיד ליתן לי בסוף, אינו נותן לי. אמר ר' אלעזר: כל המחליף דיבורו, כאילו עובד עבודה זרה; כתיב הכא: והייתי בעיניו כמתעתע, וכתיב התם: "הבל המה מעשה תעתועים".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז יב.
אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה. |
-- בראשית כז, יב |
יעקב לקח את המגיע לו
(בראשית כה כג): "וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי <גיים> גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר"
(בראשית כז יב): "אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה"
- רבקה לא אמרה לו להתחזות, היא רק אמרה לו לבא גם הוא עם מטעמים על מנת לקבל ברכה, אף לא מוכרח מדבריה להקדים את עשו.
"כמתעתע" ולא "מתעתע" - אומר יעקב. מתקבל הרושם שיש הבנה מלאה בין רבקה ויעקב מה צריך לעשות ושהדבר מותר, אף כי יכול להראות כרמאות.
(בראשית כה לג): "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב"
(בראשית כז א) "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי"
(בראשית כז לב) "וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו מִי אָתָּה וַיֹּאמֶר אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו"
"בנך בכרך"? הלא נמכר כבר! עשו מכר את בכרתו, אפילו במקרא הוא מכונה "עשו בנו הגדול" כי כבר לא בכור. אך הוא מציג את עצמו "בנך בכורך עשו". לא "בנך עשו" ולא "עשו בנך הגדול".
והדבר היה ידוע, כי גם כשיעקב מתחזה לעשו הוא אומר "אנוכי עשו בכורך". ההבנה בין רבקה שקבלה מה' "ורב יעבוד צעיר" ובין יעקב שקנה את הבכורה, אך ראה שעשו לא מקיים שבועה אשר נתן, ההבנה ביניהם אך טבעית. לכן יעקב "כמתעתע" כי הוא כבר בכור ולקח את אשר הובטח לו בשבועה.
עניין הפרת שבועה כתוב למעשה בפירוש:
(בראשית כה לד): "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה"
"ויבז" במשמעות ביזה כמו (בראשית לד כז): "בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם"
"ויבז עשו את הבכרה" - גזל את אשר מכר ( פירושים נוספים ).
המחזיר את הנקנה בדין על ידי תחבולה הוא "כמתעתע" ולא "מתעתע".
הברכה אשר בירך יצחק את יעקב בחשבו שזה עשו היא ברכה הראויה לבכור, הברכה אשר בירך שנית את יעקב, ביודעו שזה יעקב, היא הברכה הראויה לממשיך מורשת אברהם, לא טעה יצחק, אלא שקל לפי דין.
ראו גם:
מקורות
על-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-12-06.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כז יב"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.