קטגוריה:בראשית כז יא
ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־רִבְקָ֖ה אִמּ֑/וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִ/י֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְ/אָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וַאֲמַר יַעֲקֹב לְרִבְקָה אִמֵּיהּ הָא עֵשָׂו אֲחִי גְּבַר סַעֲרָן וַאֲנָא גְּבַר שְׁעִיעַ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְעַל דַהֲוָה יַעֲקב דָחִיל חֵיטָא דָחִיל דִלְמָא יְלַטְטִינֵיהּ אָבוֹי וַאֲמַר הָא עֵשָו אָחִי גְבַר שַעֲרָן וַאֲנָא גְבַר שְׁעִיעַ: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(יא) "ויאמר יעקב" וגו' "הן עשו אחי". ר"ל שכבר יפול הטעות בין דברים בלתי שוים אבל לא יפול טעות בין דברים המתנגדים, ר"ל שיטעה אדם בין חום גדול וחום מעט בין השחור ובין השחור הדומה לתכלת, אבל לא יטעה בין החום והקור בין השחור והלבן, וכן אף שיעקב ועשו היו נכרים בקולם כמ"ש הקול קול יעקב, מ"מ לא היו משונים בזה מהפך אל הפך והיה באפשר לטעות ביניהם, לא כן במשוש, שעשו היה איש שעיר משונה מכל אדם כולו כאדרת שער, ויעקב איש חלק ג"כ משונה מכל אדם שאין לו שער כלל, וזה כשני הפכים שא"א בהם לטעות כלל:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
הן עשו אחי איש שעיר, גבר שיידן, כמה דאת אמר: "ושעירים ירקדו שם". ואנכי איש חלק, כמה דאת אמר: "כי חלק ה' עמו". ר' לוי אמר: לקווץ וקרח שהיו [עומדים] על שפת הגורן, עלה המוץ [בקווץ] ונסתבך בשערו; עלה המוץ בקרח, ונתן ידו על ראשו והעבירו. כך עשו הרשע, כל השנה כולה הוא מתלכלך ואין לו במה יתכפר; אבל יעקב, בא יום הכיפורים ומתכפר, כמה דאת אמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם":
אמר ר' יצחק: לא שאיל הוא לה ולא שאילה היא לו. "ונשא השעיר", זה עשו, עשו אחי איש שעיר. "את כל עונותם", את כל עוונות תם, "ויעקב איש תם".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז יא.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק. |
-- בראשית כז, יא |
הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק
יעקב מבין שהוא עומד לגנוב את ברכת עשו.
יעקב לא מתעסק בבעיה המוסרית של גנבת הברכה, שייתכן שמשמעותה היא גניבת רכוש רב, וזאת על סמך מעשיו של אברהם שנתן ליצחק את כל רכושו (למעט מתנות לבני הפילגשים) ונישל את שאר בניו, ככתוב: "ויִַּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, לְיִצְחָק" (ביאור:בראשית כה ה).
יעקב מעלה בעיה טכנית: עשו שעיר והוא חלק. לכן אפילו אם יצחק עיוור, הרי ייתכן שהוא "יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ; וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה" (ביאור:בראשית כז יב). ואכן יצחק ביקש למשש את יעקב, ככתוב: "גְּשָׁה נָּא ואֲַמֻשְׁךָ בְּנִי" (ביאור:בראשית כז כא).
סביר להניח שרבקה כבר חשבה זמן רב על שליחת יעקב לחרן במטרה לחתנו עם בנותיו של לבן אחיה, כנראה מאז שעשו נשא נשים כנעניות אשר היו ל-"מֹרַת רוחַּ, לְיִצְחָק ולְּרִבְקָה" (ביאור:בראשית כו לה). רבקה לא היתה מוטרדת משאלת הירושה של רכושו של יצחק. רבקה ידעה שכאשר יעקב יישא את בתו של לבן, הוא כבר יקבל נדוניה ויהיה עשיר. רבקה דאגה בגלל שיצחק עמד לתת את ברכת האלוהים לעשו בנו האהוב. רבקה לא רצתה לקחת סיכון שעשו יירש את ברכת האלוהים לאברהם ויצחק. רבקה ידעה שהיא נבחרה על ידי מלאך אלוהים ליד הבאר בעיר נחור למען הברכה הזאת, ולמען הברכה הזאת היא גם היתה מוכנה לעבור למדבר ולהתחתן על יצחק. בנוסף, למען הברכה הזאת אלוהים ציווה עליה לשמור על התינוק הקטן כי בעתיד הוא זה שיזכה בברכת האלוהים.
ייתכן שיעקב היה איש קטן ממדים, וייתכן שהיה לו קשה למצוא אישה (ראה: למה יעקב לא התחתן), ולכן יצחק חשב להדיח אותו מברכתו ולמנות את עשו לאדון לו שישמור עליו. בניגוד לכך, רבקה האמינה שיעקב יכול ללכת לחרן ושלבן ייתן לו את אחת מבנותיו לאישה ויעקב גם הוא יהיה לאום.
אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק
עכשיו אנחנו מבינים למה אלוהים עשה את עשו לשעיר. כל השערות על הידיים והצוואר היו כדי להטעות את יצחק בעתיד הרחוק. אם גם עשו וגם יעקב היו שעירים חלקים, אזי יצחק היה מוודא את זהות הזר לפניו בעזרת הקול ולא במישוש.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כז יא"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.