תהלים מט ו : "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע, עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי?"

- וזו החידה: למה אני ירא ודואג בימי רע, והעוונות הקטנים הדבוקים לעקבי -רגליי מסובבים אותי וטורדים את מנוחתי? -

1. עוון עקביי הוא "העונות אשר אני מזלזל בהם, לדושם בעקב רגלי" ( רש"י , מצודות ) . העוונות הנראים קטנים ולא-חשובים, כמו גרגרי חול שהאדם דורך עליהם בעקביו בלי לשים לב.

2. עוון עקביי הוא "העונות שהלכתי והנהגתי בהם" ( מלבי"ם ) . עקב מסמל התנהגות עקבית ומתמידה (וכן גם רֶגֶל מסמלת הֶרְגֶל); עוון עקביי הם העוונות הנדבקים אליי כמו זפת הנדבקת לעקב (ע"פ גליה) . אלה העוונות שהתרגלתי אליהם ועשיתי אותם באופן עקבי, וכבר שכחתי שהם עוונות.

דווקא העוונות האלו, הנראים קטנים ושגרתיים, מצטברים ומסובבים אותי, עד שהם מביאים עליי את הרע: "הם הם המסבבים אותי, ובעבורם אני מתפחד פן על ידיהם אלכד ברעה" (מצודות) , "שלא שמרתי להכין לי צידה ליום מועד ולעשות דבר להשלמת נפשי" (מלבי"ם) .

3. עוון עקביי הוא אנשי-העוון (הרשעים), המקיפים את עקביי ברשת ובחבלים כדי ללכדני (ע"פ דעת מקרא, פירוש ראשון) . עקב מסמל את נקודת-התורפה, העלולה להסתבך בחבלים ומלכודות, כמו ב איוב יח ט : "יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח, יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּים" (וראו גם: עקב אכילס והנחש / חגי הופר , עקב עקילס והקרסול / אביתר כהן ) .

1. למה אירא בימי רע? היא שאלה שתשובתה בצידה: עוון עקביי יסובני. יש רק סיבה אחת לפחד מצרות ואסונות, והיא - העוון המקיף אותי (מצודות) . "לא אירא מן המוות, רק ממעשי הרעים" (מלבי"ם) . וכדברי חז"ל: "אֵין עַרְוָד מֵמִית, אֶלָּא הַחֵטְא מֵמִית" (ר' חנינא בן דוסא, ברכות לג.) : אל תפחד מנחשים ארסיים - פחד רק מהעוונות שלך.

2. למה אירא בימי רע? היא שאלה שעניינה שלילה: "אין לי להתיירא בימי רע... אפילו כשאויביי, אנשי הרשע והעוון, פורשים רשת ללכדי" (דעת מקרא) .

3. ולענ"ד, השאלה מתחברת לפסוק הקודם, תהלים מט ה : "אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי" ( פירוט ). מטרת המזמור כולו היא לפתוח ולפענח חידה המטרידה את המשורר, והיא: למה אירא בימי רע? - למה אני, הצדיק, כל הזמן ירא ודואג בימי רע, דואג מעוון עקביי אשר יסובני, חושב כל-הזמן על איך להינצל מעוונות ולזכות במצוות, בעוד שיש אנשים אחרים, שבכלל לא אכפת להם מעוונות וממצוות, והם בוטחים רק בעושר שלהם? תהלים מט ז : "הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם, וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ!". מי צודק - אני, הירא מעוונותיי? או הם, הבוטחים בעושרם? התשובה לשאלה זו נמצאת בהמשך המזמור.

עקב יכול להיות גם רמז לחטא הנחש, בראשית ג טו : "וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ, הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב".

עקב מציין גם מרמה, בראשית כז לו : "וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם?!".

עקב הוא גם שורשה של המילה עֵקֶב, המציינת שכר או עונש .

המילה עקב = משמעותה "בעקבות" הדבר הזה לאמור תוצאה של הסיבה

עוון הוא תוצאת החטא והפשע אשר הם הסיבה לעון הנישא על האדם לייסרו

-- DAIAN SHEM, 2022-01-28 23:38:49