מלבי"ם על תהלים מט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מלבי"ם על תהלים • פרק מט >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 



"למה אירא". פסוק זה הוא כעין הצעה לכל מה שיאמר אחר זה. הנה, ה' הכין לנו מקור חיים, היא הנפש הנצחיית, אשר היא לא תמות במות הגוף, כי תישאר צרורה בצרור החיים את ה' בעדן הנפשות; ואם כן, "למה אירא בימי רע" - כשיגיעו ימי המוות, למה אירא מן המוות? הלא הוא יובילני אל החיים הנצחיים; ואך מה שאירא הוא כי "עוון עקבי יסובני", שאז יסובו אותי העוונות שהלכתי והנהגתי בהם, שלא שמרתי להכין לי צידה ליום מועד ולעשות דבר להשלמת נפשי; עד שלא אירא מן המוות, רק ממעשי הרעים:  

<< · מלבי"ם על תהלים · מט ו · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.