מלבי"ם על תהלים מט
<< · מלבי"ם על תהלים · מט · >>
פסוק א
פסוק ב
ביאור המילות
"שמעו, האזינו". האזנה קלה משמיעה. ומבואר אצלי (ישעיה א' י' ובכ"מ), שבכל מקום שיבואו על שני נושאים מתחלפים, ידבר אל הנושא העיקרי בלשון שמיעה ואל הטפל בלשון האזנה. ופה ה"עמים", שהם הקבוצים, עיקרים נגד "יושבי חלד", שמציין גם אנשים פרטים:פסוק ג
ביאור המילות
"גם בני אדם, בני איש". כשנרדפים יחד יציין בבני איש בני גדולים, וכן לקמן (ס"ב י'):פסוק ד
ביאור המילות
"חכמות, תבונות". חכמה - דרכי ההנהגה שיש בהם טוב ורע; וחקי החכמה הם מקובלים. והתבונה - הם דברים שיוציא משכלו על ידי היקשים והתבוננות. ושם "פה" מיוחד אל החכמה. וכללים אלה התבארו ביחוד בספר משלי:פסוק ה
"אפתח בכנור חידתי" - שמדי נגנו בכינור ימצא תיכף חידתו, ויבין הנמשל:
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
ביאור המילות
"נפשם". בא לרוב על הנפש הרוחניית, כמ"ש (למעלה ג'):פסוק י
ביאור המילות
"לנצח" - מציין תמיד זמן הנצחי של האלוהי והנשמה והרוחניים, שהם למעלה מן הזמן שנקרא בשם "עולם", כמ"ש כמו שכתוב, כמו שכתב, כמו שכתבתי (ישעיה סי' נ"ז):פסוק יא
פסוק יב
ביאור המילות
"בתימו, משכנתם" - המשכנות הם בלתי בנויים כל-כך בחזק כמו הבתים, ועל כן מציינים במלות "לדור ודור", שאינו מורה על התמדה כללית כמו מלת "לעולם", כמ"ש כמו שכתוב, כמו שכתב, כמו שכתבתי בהבדל בין לעולם ובין לדור ודור (למעלה ל"ג י"א):
"קראו בשמותם" - כמו (מלכים א כא): "ותכתוב ספרים בשם אחאב", (שמואל א כה): "ושאלתם לו בשמי לשלום", בשם דוד. ו"קראו" - מעניין הכרזה שמכריזים בשמם:פסוק יג
ביאור המילות
"נמשל, נדמו". הדמיון הוא יותר מן המשל, כמו שביארתי היטב ישעיה (ס' מ'); ועל כן מוסיף שנדמו לגמרי.
"ילין". לינה בא גם על ההתמדה בדבר (איוב מא): "בצווארו ילין עז":פסוק יד
ביאור המילות
"כסל". מעניין תקוה, כמו (איוב ז): "אשר יקוט כסלו".
"ירצו". מעניין רצון. ובא על הצוואה, שמגלה בפיו רצונו מה שיהיה אחריו בחילוק נכסיו וכדומה:פסוק טו
"וירדו" - אולם נגד כחות החיים, הממירים מזגיהם תמיד ונתכים ומתקרבים אל המוות, נמצא גם-כן כוחות "ישרים", שהם הכוחות הנפשיות והשכליות כמו כוח הבינה והדעת ויתר המידות הטובות, שהם כולם ישרים ותמימים, והם "ירדו" בצאן האלה שהם כוחות החיים, וימשלו בם על-ידי כוח הממשלה אשר בנפש בכל "בוקר", ויבקרו אותם כבקרת רועה עדרו, "וצורם" שהוא הצור החזק שלהם, שהיא הנפש הנצחיית (שנקראת בשם צור, כמ"ש כמו שכתוב, כמו שכתב, כמו שכתבתי "ויעתק צור ממקומו", וכמ"ש כמו שכתוב, כמו שכתב, כמו שכתבתי שם) הוא ירדה בם "לבלות שאול מזבול לו", שהוא יבלה את השאול בל יהיה זבול ומעון לו להצור הזה, שנפשו הרוחנית תתגבר על כחות החומריים וישיבם אל היושר והשיווי ואל הנצחיות, וימשול על כוח ההעדר, שהוא השאול הכרוך בטבע החומר, ויגבר השכל והצורה והרוחני על בני השאול ואבדון אלה:
ביאור המילות
"וצורם" - מעניין צור וסלע. הצור שלהם יבלה וישחית את השאול, שלא יהיה זבול ומעון להצור, שהיא הנפש הרוחנית שנקראת צור (לקמן ע"ג כ"ו, איוב י"ח ד'):פסוק טז
ביאור המילות
"כי יקחני" - כמו (בראשית ד): "כי לקח אותו אלהים", (מלכים ב ב): "היום ה' לוקח את אדוניך", שהוא עלות הצדיק אל צרור החיים את ה':פסוק יז
פסוק יח
ביאור המילות
"כי לא" - כי זה מלשון אם. ומלת "הכל" כפשוטו:פסוק יט
פסוק כ
פסוק כא
<< · מלבי"ם על תהלים · מט · >>