קטגוריה:תהלים מט יג
ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין
נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אָדָ֣ם בִּ֭/יקָר בַּל־יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּ/בְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"ביקר" - לשון יקר ותפארת (סא"א).
"נמשל" - לשון משל.
"נדמו" - לשון דממה.אבן עזרא (כל הפרק)
ואדם - יש אומרים: כי ביקר - זה היקר שלו שהוא הממון לא ילין עמו במותו, רק יעזבנו ויהיה כל ילין כמו: נפשו בטוב תלין והנה האדם נמשל כבהמות שימותו גם הם במותם.
נדמו - נכרתו.
והירושלמי אמר: נמשל האחד שהוא הפרט נדמו הכלל.מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ואדם ביקר" - הלא אין האדם בטוח ביקר עשרו שילין עמו עד הבוקר, ואם־כן מה הוא העושר?
"נמשל" - הבוטח בעשרו הוא נמשל לבהמות, "ודומים" אליהם בחסרון הדעת. והענין כפול, לדמיון גמור.
מצודת ציון
"ביקר" - מלשון יקר.
"נדמו" - מלשון דמיון.מלבי"ם (כל הפרק)
- דעו, כי "האדם" אשר "לא ילין ביקר", מי שלא יוכל לקחת עמו יקרו ונכסיו ללין עמו בקבר, האדם הזה "נמשל כבהמות נדמה", היה סכל כבהמה, כי האדם צריך לקחת עמו את היקר, דהיינו לעשות בו חסד ומעשים טובים עד שיישאר בידו לעת אחריתו, ומי שלא עשה זאת הוא נמשל כבהמה. כן יקראו ויכריזו בתי העשירים ומשכנותיהם, ר"ל רוצה לומר, כלומר שמן הבתים וארמנותיהם, אשר עמלו בהם בבניינם והם עתה ביד זרים, ילמדו כל בני אדם המוסר הזה:
ביאור המילות
"נמשל, נדמו". הדמיון הוא יותר מן המשל, כמו שביארתי היטב ישעיה (ס' מ'); ועל כן מוסיף שנדמו לגמרי.
"ילין". לינה בא גם על ההתמדה בדבר (איוב מא): "בצווארו ילין עז":
נמשל כבהמות נדמו
(תהלים מט יג): "ואדם ביקר בל ילין, נמשל כבהמות נדמו"
(תהלים מט כא): "אדם ביקר ולא יבין, נמשל כבהמות נדמו"
רמז
היה היה רב, שכאשר היה אומר דבר-תורה בסעודה, היה מספר משל ארוך מאד, ואז אומר את הנמשל במשפט אחד קצר. פעם אחת שאלו אותו: 'למה אתה נוהג כך'? והוא השיב: 'שמתי לב, שכשאני מספר את המשל – כולם מפסיקים לאכול ומקשיבים, אבל כשאני מגיע לנמשל - כולם חוזרים לאכול ומפסיקים להקשיב...'
רב אחר ששמע את זה אמר על כך: 'עכשיו אני מבין את הפסוק "נמשל כבהמות נדמו": כשמגיעים לנמשל - האנשים מתנהגים כמו בהמות ...'
הלוואי שנזכה להקשיב לדברי-התורה עד הסוף, ולא נתנהג כמו בהמות.
(להב גחלת בשם הרב קליימן; שבת נח"ת) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים מט יג"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.