מ"ג תהלים מט יב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ ׀ לְֽעוֹלָ֗ם
מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְד֣וֹר וָדֹ֑ר
קָרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם: קראו בשמות שבנו בנינים על קברם. ויש אומרים: כי טעם קרבם, כמו: וקרב איש במחשבתם שיעמדו בתימו. ולפי דעתי: שהוא חסר בי"ת, כאילו הוא בקרבם.
והטעם: בקרב האחרים שעזבו להם חילם, והטעם לא נשאר להם זכר רק שיאמר זה בית פלוני וזה המגדל בנה פלוני, וזה טעם קראו וכל זה לא יועיל.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"קרבם" - עם כל זה, יחשבו בקרב לבם אשר "בתיהם" יתקיימו "לעולם".
"קראו" - קוראים שמם על אדמתם, לומר שהיא אדמת פלוני, כאלו יחיו לנצח ותהיה בידם.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בתימו, משכנתם" - המשכנות הם בלתי בנויים כל-כך בחזק כמו הבתים, ועל כן מציינים במלות "לדור ודור", שאינו מורה על התמדה כללית כמו מלת "לעולם", כמ"ש כמו שכתוב, כמו שכתב, כמו שכתבתי בהבדל בין לעולם ובין לדור ודור (למעלה ל"ג י"א):
"קראו בשמותם" - כמו (מלכים א כא): "ותכתוב ספרים בשם אחאב", (שמואל א כה): "ושאלתם לו בשמי לשלום", בשם דוד. ו"קראו" - מעניין הכרזה שמכריזים בשמם: