מ"ג תהלים מט יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מט · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ
  יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ
    וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יראה חכמים ימותו" - ואין ניצולין מן המות לפיכך ע"כ הוא חדל ליגע ולטרוח על פדיון אחיו

"חילם" - ממונם בחכמים נאמר מיתה שאינם מתים בעה"ז אלא הגוף בלבד ובכסיל ובער נאמר אבידה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי יראה", הלא צריך הוא לראות שבענין הנפשיי יש הבדל בין החכם ובין הכסיל, "שחכמים ימותו וכסיל ובער יחד יאבדו", שהחכמים לא יאבדו כי נפשם תחיה לעד רק ימותו שהוא מיתת הגוף, אבל כסיל ובער הם יאבדו, כי לא ישאר שארית לנפשם, אבל בענין הממון אין שום הבדל בין האנשים כי כולם "יעזבו לאחרים חילם", שעשרם יירשו אחרים אחרי מותם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי יראה" - עם כי יראה שכל בני העולם עומדין למיתה החכם יהיה או סכל ובמותם יעזבו עושרם לאחרים אשר לא עמלו בו

מצודת ציון

"ובער" - שוטה

"חילם" - עשרם

<< · מ"ג תהלים · מט · יא · >>