"שמעו זאת כל העמים" - לפי שמזמור זה מיוסד על בני אדם הבוטחים בעשרם, אמר "כל העמים", שכלם צריכים ייסור.
"חלד" - היא הארץ, על שם שהיא נושנת וחלודה, רדוייליי"א בלע"ז. ורבותינו פירשו על שם החולדה, שהיא ביבשה ואינה בים, דתנו רבנן: 'כל שיש ביבשה יש בים, חוץ מן החולדה'.
- וזאת היא החידה: "למה" אני צריך "לירא בימי רע", ביום פקודת עול? - לפי ש"עוון עקבי יסובני" - עונות שאני דש בעקב, שאני מזלזל בהם, שהם בעיני עברות קלות, הם מרשיעות אותי בדין; וכל שכן העשירים.
- "יתייקר פדיון נפשם" מכל הון, לפיכך על כורחו "חדל הוא לעולם" מלפדותו (שיחיה לנצח ולא יראה השחת).
"ויקר" - ומנחם חברו לשון מניעה, כמו (ישעיהו יג): "אוקיר אנוש מפז", (ויקרא כו): "והלכתי עמכם בחמת קרי", כלומר וימנע פדיון נפשם.
"קרבם בתימו לעולם" - מחשבותם לבנות להם בתים שיתקיימו לעולם.
"קראו בשמותם" - את בתיהם שהם בונים, למען יהיה להם לזיכרון, (בראשית ו): "ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך", אנטיוכוס בנה אנטוכיא, סליקוס בנה סליקיא.
וחז"ל פירשו: "זה דרכם" של רשעים, שסופם אבודים, אבל "כסל למו" - חלב יש להם על כסליהם, ומכסות את כליותיהם, ואינן יועצות אותם לשוב מרעתם. ושמא תאמר: שכחה היא להם, על ששכחו שסופם למות - ת"ל "ואחריהם בפיהם ירצו", כלומר: יום אחריתם תמיד בפיהם, ואין חרדים ממנו.
"כצאן לשאול שתו" - כצאן המתאסף לדיר, כן הם לשאול שתו. דגשות התי"ו במקום תי"ו שנייה, לשאול שותתו, לשון שתותיה של שאול, למדרגה התחתונה. וכן (תהלים עג): "שתו בשמים פיהם" גם הוא לשון שתות, קבעו בשמים פיהם לשונם הרע.
"מות ירעם" - מלאך המוות יאכלם. ואל תתמה על לשון אכילה זו, שכן מצינו במקום אחר (איוב יח): "יאכל בדיו בכור מות". לשון אחר: לשון רציצה, כמו (ירמיהו טו): "הירוע ברזל".
"וירדו בם ישרים לבקר" - ליום הגאולה, כשיזרח בקרם של ישראל, יהיו רודים בהם, כמו שנאמר (מלאכי ג): "ועסותם רשעים וגו'".
"וצורם לבלות שאול" - צורתם של רשעים תבלה את השאול: גיהנם כלה והם אינם כלים.
"מזבול לו" - מהיות להם מדור. והקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ומלהטת אותם, שנאמר (מלאכי ג): "וליהט אותם היום הבא". ורבותינו פירשו: "מזבול לו" - על שפשטו ידיהם בזבול, שהחריבו את בית המקדש.
"כי נפשו בחייו יברך" - הרשע מברך את נפשו בחייו, ואומר 'שלום עליך נפשי, לא יאונך שום רעה'; אבל אחרים אין אומרים עליו כן.
"ויודך כי תיטיב לך" - ואתה, אם תשמע לדברי, הכל יודוך, כי תטיב לנפשך, לישר את דרכך.
