מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
"אל אלהים ה' " - אקרא (אלהי האלהים ה' שמו)
"
דבר ויקרא ארץ " - והוא הופיע מציון שהוא מכלל יופי
"
מכלל " - שם דבר פרמנ"ט בלע"ז
"
יבא אלהינו ואל יחרש " - עוד על דם עבדיו השפוך
"יקרא אל השמים " - לפקוד על שר האומות שבמרום
"ואל הארץ " - לפקוד על מלכי מצרים
"
לדין עמו " - לנקום נקמת עמו כמו כי ידין עמו ודם עבדיו יקום (
דברים ל"ב )
"אספו לי חסידי " - ועוד יקרא לשמים ולארץ שיאספו לו הגליות כענין שנאמר עורי צפון ובאי תימן (שיר השירים ד' )
"
כרתי בריתי עלי זבח " - שקבלו את התורה בברית וזבח כענין שנאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' וגו' (
שמות כ"ד )
"
לא על זבחיך אוכיחך " - אם אינך מביא לי זבחיך ולא עולתיך נגדי תמיד איני שם עיני ולבי על כך
"לא אקח מביתך פר " - לא שלך הם אלא שלי
"
ממכלאותיך " - הוא דיר הצאן כמו גזר ממכלה צאן (
חבקוק ג' ) פאר"ק בלע"ז
"
בהמות בהררי אלף " - הוא (שור) שהוא רועה אלף הרים ליום וכל יום ויום הם צומחים י"מ אלף הרים או אלף פרסאות או שם אלף פרים וי"מ שהוא כמו שגר אלפיך כלומר הרים מלאים בקר בעבור שהזכיר לא אקח מביתך פר
"וזיז שדי עמדי " - רמש השדה זיז על שהם זזים ממקום למקום אישמובימנ"ט בלע"ז
"
עמדי " - אני יודע את כלם
"
האוכל בשר אבירים " - לא אמרתי לך להביא זבח שאני צריך לאכילה אלא נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני
"
זבח לאלהים תודה " - התודה על מעשיך ושוב אלי זהו זבח שאני חפץ בו ואחר כך שלם לעליון נדריך כי אז יתקבלו לרצון
"
ותכבדני " - שזה הוא כבודי שאושיע את הבוטחים בי
"
ותשא בריתי " - תורתי
"
ותרץ עמו " - נתרצית ללכת עמו
"
תצמיד מרמה " - תרגיל אצלך רמיה לדבר רעה תצמיד אגוטא"ש בלע"ז כמו (
במדבר י"ט ) צמיד פתיל (סא"א)
"תשב " - במושב לצים
"בבן אמך " - שאין לך דין וריב עמו שאינו יורש עמך
"
דופי " - דבר גנאי לדחותו לשון יהדפנו
"
דמית " - סבור אתה שאהיה כמוך להתרצות במעשיך הרעים (ויש מפרשים דמית כי אינני יודע הנסתרות)
"זובח תודה " - המביא לי זבח של תשובה והודאה על עוונותיו הוא יכבדנני
"ושם דרך " - השב אלי אני מלמד ושם דרך לחוטאים לשוב אלי אני אראנו בישועתי