רש"י על תהלים נ
<< · רש"י על תהלים · נ · >>
פסוק א
"אל אלהים ה'" - אקרא (אלהי האלהים ה' שמו)
"דבר ויקרא ארץ" - והוא הופיע מציון שהוא מכלל יופיפסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
"יקרא אל השמים" - לפקוד על שר האומות שבמרום
"ואל הארץ" - לפקוד על מלכי מצרים
"לדין עמו" - לנקום נקמת עמו כמו כי ידין עמו ודם עבדיו יקום (דברים ל"ב)פסוק ה
"אספו לי חסידי" - ועוד יקרא לשמים ולארץ שיאספו לו הגליות כענין שנאמר עורי צפון ובאי תימן (שיר השירים ד')
"כרתי בריתי עלי זבח" - שקבלו את התורה בברית וזבח כענין שנאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' וגו' (שמות כ"ד)פסוק ח
פסוק ט
"לא אקח מביתך פר" - לא שלך הם אלא שלי
"ממכלאותיך" - הוא דיר הצאן כמו גזר ממכלה צאן (חבקוק ג') פאר"ק בלע"זפסוק י
פסוק יא
"וזיז שדי עמדי" - רמש השדה זיז על שהם זזים ממקום למקום אישמובימנ"ט בלע"ז
"עמדי" - אני יודע את כלםפסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
"תשב" - במושב לצים
"בבן אמך" - שאין לך דין וריב עמו שאינו יורש עמך
"דופי" - דבר גנאי לדחותו לשון יהדפנופסוק כא
פסוק כג
"זובח תודה" - המביא לי זבח של תשובה והודאה על עוונותיו הוא יכבדנני
"ושם דרך" - השב אלי אני מלמד ושם דרך לחוטאים לשוב אלי אני אראנו בישועתי
<< · רש"י על תהלים · נ · >>