עם טעמים:
כִּ֤י יִרְאֶ֨ה׀חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
כי - והלא יראה חכמים ממנו ימותו בכל דור, והזכיר מות עם החכמים ויאבדו עם הכסיל והבער כי ילכו לאבדון והכסיל הולך דרך עקשות, והבער שלא יבין כמו הבהמה ושניהם יאבדו.
חילם - כנגד הבוטחים על חילם.
"כי יראה" - הלא צריך הוא לראות, שבעניין הנפשיי יש הבדל בין החכם ובין הכסיל, "שחכמים ימותו, וכסיל ובער יחד יאבדו", שהחכמים לא יאבדו, כי נפשם תחיה לעד, רק ימותו, שהוא מיתת הגוף; אבל כסיל ובער הם יאבדו, כי לא יישאר שארית לנפשם. אבל בעניין הממון אין שום הבדל בין האנשים, כי כולם "יעזבו לאחרים חילם", שעושרם יירשו אחרים אחרי מותם:
