לדלג לתוכן

רש"י על תהלים מט יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על תהליםפרק מ"ט • פסוק י"א | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים מ"ט, י"א:

כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ
  יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ
    וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃


"כי יראה חכמים ימותו" - ואין ניצולין מן המות, לפיכך על-כורחו הוא חדל ליגע ולטרוח על פדיון אחיו.

"חילם" - ממונם.

בחכמים נאמר מיתה, שאינם מתים בעולם הזה אלא הגוף בלבד; ובכסיל ובער נאמר אבידה.