רש"י על תהלים מט יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על תהליםפרק מ"ט • פסוק י"ד | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים מ"ט, י"ד:

זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ
  וְאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃


"כסל" - שטות.

"ואחריהם בפיהם ירצו סלה" - והבאים אחריהם ידברו בהם, ויספרו בפיהם מה אירע לראשונים.

"ירצו" - לשון הרצאת דברים, רטרירונ"ש בלע"ז.

וחז"ל פירשו: "זה דרכם" של רשעים, שסופם אבודים, אבל "כסל למו" - חלב יש להם על כסליהם, ומכסות את כליותיהם, ואינן יועצות אותם לשוב מרעתם. ושמא תאמר: שכחה היא להם, על ששכחו שסופם למות - ת"ל "ואחריהם בפיהם ירצו", כלומר: יום אחריתם תמיד בפיהם, ואין חרדים ממנו.