מלבי"ם על תהלים מט יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק מ"ט • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים מ"ט, י"ד:

זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ
  וְאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃



- "זה דרכם". ואם כן, איך יהיה דרכם זה "כסל למו", איך יהיה זה תקוותם, ואיך ישימו כסלם בעושר כזה שיכריז אחרי מותם שהיו דומים כבהמות? ואיך "אחריהם בפיהם ירצו", שבצוואתם בעת מותם יגלו רצונם בפיהם מי שיירש נחלתם אחריהם, היש שטות גדול מזה? "סלה" - סיום העניין:

ביאור המילות

"כסל". מעניין תקוה, כמו (איוב ז): "אשר יקוט כסלו".

"ירצו". מעניין רצון. ובא על הצוואה, שמגלה בפיו רצונו מה שיהיה אחריו בחילוק נכסיו וכדומה:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.