מלבי"ם על תהלים מט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק מ"ט • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים מ"ט, ו':

לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע
  עֲוֺ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי׃



"למה אירא". פסוק זה הוא כעין הצעה לכל מה שיאמר אחר זה. הנה, ה' הכין לנו מקור חיים, היא הנפש הנצחיית, אשר היא לא תמות במות הגוף, כי תישאר צרורה בצרור החיים את ה' בעדן הנפשות; ואם כן, "למה אירא בימי רע" - כשיגיעו ימי המוות, למה אירא מן המוות? הלא הוא יובילני אל החיים הנצחיים; ואך מה שאירא הוא כי "עוון עקבי יסובני", שאז יסובו אותי העוונות שהלכתי והנהגתי בהם, שלא שמרתי להכין לי צידה ליום מועד ולעשות דבר להשלמת נפשי; עד שלא אירא מן המוות, רק ממעשי הרעים:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.