ספר תהלים מתמודד עם חידת החיים באמצעות נגינה בכינור; ספר משלי מתמודד עם אותה חידה באמצעות דברי חכמים, (משלי א ו): "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם"( פירוט ). ראו: דוד לעומת שלמה - תהלים לעומת משלי .

ראו פסוקים נוספים על כינור .

1. ייתכן שהחידה נזכרה בפסוק הבא, (תהלים מט ו): "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע? - עון עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי": " "אטה למשל אזני - לדברי תורה שנקראת "משל הקדמוני" (שמואל א כד). אפתח לכם חידתי זאת בכנור, וזו היא החידה: למה אני צריך לירא בימי רע, ביום פקודת עול? לפי ש עון עקבי יסובני, עונות שאני דש בעקב, שאני מזלזל בהם, שהם בעיני עברות קלות, הם מרשיעות אותי בדין; וכל שכן העשירים" " ( רש"י )

2. ייתכן שהחידה נזכרה ב (תהלים מט ח): "אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ": " "אטה למשל אזני - כי יתחיל דבריו במשל מן פדיון האח ופדיון עצמו ממות, שהוא משל אל פדיון הנפש ממות העצמי, אפתח בכנור חידתי, שמדי נגנו בכנור ימצא תיכף חדתו, ויבין הנמשל" " ( מלבי"ם )

3. ייתכן שהחידה היא ב תהלים מט טו: "כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ, מָוֶת יִרְעֵם, וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר, וצירם[וְצוּרָם] לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ": " "אטה למשל אזני - דברי המשל הם כמו "כצאן לשאול שתו ולא יראו אור", ואמר גם אני אטה אזני להם, כאומר: לא לזולתי לבד אזכיר ואזהיר, כי גם את עצמי עמהם. אפתח בכנור חידתי - כי החידה היא סגורה וסתומה, ואמר: אפתח סתימת החידה ואפרשה עם הכנור שאזמר בה, כי בהכרעת הנגון - יובנו הדברים" " ( מצודות )

4. ייתכן שהמילה חידה היא רק כינוי כללי ל" "דברי שיר ומליצה... וכן דברי מוסר וחכמה" "; אך ייתכן שהמזמור נקרא חידה כי " "המזמור עוסק בעניין חשוב, וגם סתום, הנוגע בשווה לכל ילודי אישה באשר הם, ועניין זה... הוא גורל האדם לאחר מותו, והשתדלותו של האדם לזכות בחיי נצח" " (עמוס חכם, דעת מקרא) .