מלבי"ם על בראשית כז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(יב)" אולי ימשני אבי". ר"ל שעד עתה הגם שלא יברכני בברכת עה"ז מ"מ לא יקללני ג"כ ויוכל להיות שאשיג טוב העה"ז בלא ברכתו, וכן תהיה לי ברכה אחרת שהיא ברכת עה"ב, "אבל אם ימושני" וידוע לו שאני עושה השתדלות נמרץ להשיג עניני עוה"ז, ובזה אהיה בעיניו כמתעתע, ר"ל כי לדעת יצחק לא יכונו ברכת עוה"ז ועוה"ב יחדיו, וכשידע שאני רוצה עוה"ז יחשוב שאני ממאס בברכת עה"ב, ובזה אהיה בעיניו כמתעתע מן הדרך הנכונה, ובזה אפסיד בשתים. א] "והבאתי עלי קללה," שלא לבד שלא יברכני בעניני עה"ז, עוד יקללני שלא יהיה לי עושר וכל חמדת עולם. ב] "ולא ברכה", שגם הברכה שאשיג עתה שהיא ברכת עה"ב, אפסיד ג"כ אחר שיחשוב אותי כמתעתע מדרך ה':


 

<< · מלבי"ם על בראשית · כז יב · >>