קטגוריה:ישעיהו ג י

<< | ספר ישעיהו • פרק ג' • פסוק י' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו

המהדורה המנוקדת:

אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ.

המהדורה המוטעמת:

אִמְר֥וּ צַדִּ֖יק כִּי־ט֑וֹב כִּֽי־פְרִ֥י מַעַלְלֵיהֶ֖ם יֹאכֵֽלוּ׃

המהדורה הדקדוקית:

אִמְר֥וּ צַדִּ֖יק כִּי־ט֑וֹב כִּֽי־פְרִ֥י מַעַלְלֵי/הֶ֖ם יֹאכֵֽלוּ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

(ישעיהו ג י): "אמרו" - למי שהוא צדיק כי טוב עשה.

רד"ק

עריכה

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק •

(ישעיהו ג י): "אמרו" - אינו צווי לאנשים מיוחדים אלא לכל אדם, כמו (בראשית כז): "ראה ריח בני", (ירמיהו יג): "אמר למלך לגבירה", והדומים להם, אומר לכל מי שיכיר האמת וידע כי משפט האל אמת, אמרו וקראו לכל כי אל צדיק ה', ישלם לכל צדיק כצדקתו ולרשע כרשעתו, וסמך זה לפסוק אוי לנפשם, לפי שלפעמים יהיה טוב לרשע בעולם הזה, אמר כי על כל פנים תאבד נפשו גמול מעשיו הרעים כי אל אמונה ואין עול. "צדיק כי טוב" - פירוש, צדיק, כאשר יהיה טוב, שלא ישוב מצדקתו ועשה עול, אמרו כי פרי מעלליהם יאכלו בזה ובבא; וכן אמרו (בפסוק הבא) "אוי לרשע רע".

דון יצחק אברבנאל

עריכה

• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •

...ולכן סמך לזה (ישעיהו ג י): "אמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו", והוא נמשך עם המאמר הקודם, ועניינו, שידיעת ההפכים אחת, כי בעבור שאמר ברשעים (ישעיהו ג ט): "אוי לנפשם כי גמלו להם רעה", הוציא מזה כלל אחד, והוא "אמרו צדיק כי טוב", רוצה לומר, אמרו אם כן והאמינו מהו רב הטוב הצפון לצדיק והמיועד לנפשו בגן עדן, כיוון שהרשעים אשר זכרתי "פרי מעלליהם יאכלו", ולכן אמר "אמרו צדיק כי טוב" בלשון יחיד ו"פרי מעלליהם יאכלו" בלשון רבים, לפי שחוזר אל הרשעים שזכר למעלה.

ועל דרך זה אמר המשורר (תהלים נח יב): "ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלקים שופטים בארץ".

ואפשר לפרש "אמרו צדיק כי טוב" מלשון גדולה ורוממות, כמו (דברים כו יז): "את ה' האמרת היום", וקרא "צדיק" לאותו האיש שאמרו לו (ישעיהו ג ו): "קצין תהיה לנו" והוא בצדקתו לא רצה לקחת הקצינות, ועליו אמר הנביא: האיש אשר אלה לו, שיאמרו לו "קצין תהיה לנו" והוא ישיב דברים נכוחים, כמו שזכר, ויבעט בשררה, הַשְלִיטוּ והַגְדִילוּ את הצדיק הזה, כי הוא באמת איש טוב, כיוון שאמר שאם תהיה ההנהגה בידו "פרי מעלליהם יאכלו" רשעי הדור...

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"אמרו" - ענינו שבח ורוממות, כמו (דברים כו יז): "את ה' האמרת", והוא לשון מושאל מהנוף העליון ברום האילן הנקרא אמיר כמו שנאמר (ישעיהו יז ו): "בראש אמיר".

מצודת דוד

(ישעיהו ג י): "אמרו צדיק" - שבחו ורוממו את הצדיק כי עשה את הטוב, כי הצדיקים יאכלו גמול מעשיהם, ולזה שבחוהו, למען ילמדו ממנו לטוב להם.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אמרו אל הצדיק", והודיעו אותו לאמר, כי הצדק אינו דבר הנדרש לצורך תועלת חיצונית, להשיג על-ידו כבוד או גמול, עד שהצדק יהיה רק אמצעי להשיג על-ידו את הטוב המבוקש, רק "כי טוב", הצדק טוב מצד עצמו והוא תכלית לעצמו, עד שאין לבקש עמו טוב זולתו.

"כי פרי", מעללי הצדק נמשלים לעץ עושה פרי ותנובה, ומהו פרי העץ הזה? - הגמול שישא בעד מעלליו, רוצה לומר, גמול הצדק אינו דבר נפרד ממעללי הצדק, רק הם פרי הצדק ותולדותיו, כל הנוטע עץ הצדק יאכל פריו, וכן...