מ"ג ישעיהו ג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ישעיהו


<< · מ"ג ישעיהו ג · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ אוֹי לְנַפְשָׁם כִּי גָמְלוּ לָהֶם רָעָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַכָּרַ֤ת פְּנֵיהֶם֙ עָ֣נְתָה בָּ֔ם וְחַטָּאתָ֛ם כִּסְדֹ֥ם הִגִּ֖ידוּ לֹ֣א כִחֵ֑דוּ א֣וֹי לְנַפְשָׁ֔ם כִּי־גָמְל֥וּ לָהֶ֖ם רָעָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכרת פניהם" - עון שהם מכירים פנים בדין היא ענתה בם לפני ל"א הכרת פניהם ניכרים הם בעזות פניהם

"כסדום הגידו" - לא כחדו בפרהסיא עשו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הכרת פניהם", סימני הצביעות והחנופה הנכרים על הפנים.

"ענתה בם", הם יעידו על אשר בם במעמקי לבבם מהזיוף והחונף, כי כבר יוכר על הפנים הירא ה' באמת מן המזייף והצבוע. וזאת שלישית, כי גם אם בדברים שבין אדם למקום נסתרה דרכם, הלא.

"וחטאתם כסדום", החטאים שידמו בם אל סדום, שהם החטאים שבין אדם לחברו שזה היה ג"כ חטאת סדום.

"הגידו לא כחדו", הלא חטאים כאלה עושים בפרהסיא, ומי יטעה לחשוב שהם יראי ה'. וזאת רביעית שגם אם תמצא ידם לרמאות ולזייף הלא אין מרמאים רק א"ע, כי "אוי לנפשם כי גמלו להם" לעצמם "רעה" ופורעניות, כי:

ביאור המילות

"הכרת". הכרה בחוש, ויידעה בשכל, והכרת הפנים, הוא הרושמים הנראים על הפנים בה יוכרו תהלוכות הנפש וסתריה, (דיא פיזיאנאמיא):

"ענתה בם". ענה הנקשר עם את, הוא תשובת שאלה. עם למ"ד, הרמת קול. עם ב', ענין עדות, לא תענה ברעך עד שוא:

"לא כחדו". המכחיש חברו, הוא בדבר שיודע בו, והמכחד הוא בדבר שאין יודע בו. אבל פה הכחד עזות יותר מן כחש, שגם חטאתם שאינה גלויה פרסמו הם בעצמם, וכדברי חז"ל (יומא פו) הא בחטא מפורסם וכו':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי גמלו" - במעשיהם גמלו רעה לעצמם

"וחטאתם" - מפרסמים חטאם כאנשי סדום כי המה מגידים ומספרים אותם ולא מנעו מלהגיד וכפל הדבר במ"ש

"הכרת" - היכר עזות פניהם העידה על רשעותם

מצודת ציון

"ענתה" - העידה כמו לא תענה (שמות כ)

"לא כחדו" - לא מנעו

<< · מ"ג ישעיהו · ג · ט · >>