ביאור:ישעיהו ג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו ג)
| שלט במושב "מַשְׁעֵן" ששמו לקוח מהפסוק הראשון בפרק |
א כִּי הִנֵּה הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת מֵסִיר מִירוּשָׁלַ͏ִם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה משענות שאדם נשען עליהם, המנהיגים, כֹּל מִשְׁעַן אחראי על לֶחֶם וְכֹל מִשְׁעַן מָיִם. ב גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, שׁוֹפֵט וְנָבִיא יועץ, וְקֹסֵם וְזָקֵן. ג שַׂר חֲמִשִּׁים שר שממונה על 50 אנשים וּנְשׂוּא פָנִים מכובד, שאנשים מרימים את פניהם אליו, וְיוֹעֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים בכשפים, וּנְבוֹן לָחַשׁ שיודע לחשים. ד וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם, וְתַעֲלוּלִים ליצנים, אנשים לא רציניים (ויש מפרשים: ילדים) יִמְשְׁלוּ בָם. ה וְנִגַּשׂ ילחץ (כמו "נֹגְשָׂיו" בפסוק יב) הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ, וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ. יִרְהֲבוּ יתגאו הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה והבזוי בַּנִּכְבָּד. ו כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו ממשפחת אביו: "שִׂמְלָה לְכָה יש לך בגד מכובד, ולכן - קָצִין שר, מורה דרך תִּהְיֶה לָּנוּ. וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת והעם הכושל הזה תַּחַת יָדֶךָ יהיה תחת אחריותך". ז יִשָּׂא יצהיר (אחיו) בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: "לֹא אֶהְיֶה חֹבֵשׁ חובש את פצעי העם, וּבְבֵיתִי שהרי אפילו בבית שלי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה - לֹא תְשִׂימֻנִי קְצִין עָם על העם". ח כִּי אכן כָשְׁלָה יְרוּשָׁלַ͏ִם וִיהוּדָה נָפָל, כִּי לְשׁוֹנָם וּמַעַלְלֵיהֶם אֶל נגד יְהוָה, לַמְרוֹת להמרות עֵנֵי כְבוֹדוֹ את כבוד עיניו. לא מכבדים את עיני ה', את השגחתו על מעשיהם. ט הַכָּרַת מראה פְּנֵיהֶם עָנְתָה העידה בָּם שהם רשעים, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ פרסמו בלא בושה, כמו בסדום, לֹא כִחֵדוּ. אוֹי לְנַפְשָׁם כִּי גָמְלוּ לָהֶם לעצמם רָעָה.
י אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב על הצדיקים שטוב להם, כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם גמול מעשיהם הטובים יֹאכֵלוּ. יא אוֹי לְרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ.
יב עַמִּי - נֹגְשָׂיו לוחציו, המושלים בו מְעוֹלֵל אינם אלא ליצנים\ילדים (ר' פסוק ד), וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ. עַמִּי - מְאַשְּׁרֶיךָ מדריכך, המיישרים את דרכך מַתְעִים, וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ שיירותיך בִּלֵּעוּ קילקלו. {ס}
יג נִצָּב לָרִיב מוכן למשפט יְהוָה, וְעֹמֵד לָדִין לדון עַמִּים.
יד יְהוָה בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו: "וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם משל לעם ישראל, גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם!
טו (מלכם) מַה לָּכֶם תְּדַכְּאוּ עַמִּי וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ תרמסו"! - נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת. {ס}
| תכשיטים עתיקים במוזיאון האתנוגרפי לתרבויות הספרדית-יהודית הנמצא בעיר מֶלִיָיה, ספרד, אפריקה |
טז וַיֹּאמֶר יְהוָה: יַעַן כִּי גָבְהוּ התגאו בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה (נטוות) נְטוּיוֹת מורמות גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת מביטות סביב (ויש מפרשים: קורצות) עֵינָיִם, הָלוֹךְ וְטָפֹף בצעדים מדודים תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה מצלצלות בפעמונים קטנים או בשרשרת מרשרשת, למשוך תשומת לב.
יז וְשִׂפַּח יטיל ספחת (מחלת עור) אֲדֹנָי קָדְקֹד על ראש בְּנוֹת צִיּוֹן, וַיהוָה פָּתְהֵן יְעָרֶה יגלה את ערוותן. {ס}
יח בַּיּוֹם הַהוּא לעתיד לבא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים ראה תְּעַכַּסְנָה לעיל וְהַשְּׁבִיסִים חוט העובר מאוזן אחת לשניה וְהַשַּׂהֲרֹנִים תכשיט דמוי ירח.
יט הַנְּטִיפוֹת עגילים וְהַשֵּׁירוֹת צמידים לידיים וְהָרְעָלוֹת צעיף המכסה את הראש חוץ מהעניים.
כ הַפְּאֵרִים כובעים וְהַצְּעָדוֹת צמידים לרגליים וְהַקִּשֻּׁרִים סרטים לשיער וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ קופסאות בושם וְהַלְּחָשִׁים קמעות.
כא הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף.
כב הַמַּחֲלָצוֹת חלוק עליון וְהַמַּעֲטָפוֹת טלית וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים חגורות או ארנקים.
כג וְהַגִּלְיֹנִים בד שקוף וְהַסְּדִינִים בגדי פשתן וְהַצְּנִיפוֹת מצנפות וְהָרְדִידִים צעיף.
כד וְהָיָה: תַחַת במקום בֹּשֶׂם - מַק יִהְיֶה יהיה ריקבון, וְתַחַת חֲגוֹרָה - נִקְפָּה מכה, עם תחבושת, וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה שמקשים את השערות, צמות - קָרְחָה קרחת, וְתַחַת פְּתִיגִיל חוט עבה, חגורה - מַחֲגֹרֶת שָׂק, כִּי כויה - תַחַת יֹפִי.
כה מְתַיִךְ אנשייך בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וּגְבוּרָתֵךְ והגיבורים שלך ימותו בַּמִּלְחָמָה. כו וְאָנוּ יספדו וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ בפתחי הבתים ושערי העיר, וְנִקָּתָה תתרוקן העיר מאנשים - לָאָרֶץ תֵּשֵׁב אנשי העיר ישבו על הרצפה.
<< · ביאור:ישעיהו · ג · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "שִׂמְלָה לְכָה - קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ" (פסוק ו) - מכאן הביטוי "שמלה לך" המתאר (באירוניה) מנהיג שיש לו גינוני מנהיגות חיצוניים בלבד. (מילון אבניאון)