ביאור:ישעיהו ה
קיצור דרך: a1005
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו ה)
א אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי לה' או על ה' שִׁירַת דּוֹדִי וזוהי שירת דודי, כלומר השיר שה' שר לְכַרְמוֹ על אודות כרמו, משל לעם ישראל (כמוסבר בפסוק ז):
| שלט בכניסה למושב כרם בן שמן המכונה על פי הביטוי בפסוק א. למשמעות הביטוי ר' כאן |
כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן בפינת קרקע בין הרים המתאימה לגידול גפנים. ב וַיְעַזְּקֵהוּ חרש וַיְסַקְּלֵהוּ פינה אבנים מתוכו וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק סוג של גפן מובחרת, וַיִּבֶן מִגְדָּל לשמירה בְּתוֹכוֹ, וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ. וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים ענבים רעים.
ג וְעַתָּה, יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם וְאִישׁ יְהוּדָה: שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי. ד מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ? מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים? ה וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ גדרו וְהָיָה לְבָעֵר למרעה בהמה, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס מדרך רגל. ו וַאֲשִׁיתֵהוּ ואשים אותו בָתָה לשטח לא מעובד שגדלים בו שיחי בר (ויקימילון) , לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר, וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת סוגי קוצים, וְעַל הֶעָבִים עננים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר שלא ימטירו עָלָיו מָטָר.
ז
כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו. וַיְקַו לְמִשְׁפָּט - וְהִנֵּה מִשְׂפָּח ספחת, משל לשחיתות, לִצְדָקָה - וְהִנֵּה צְעָקָה.
{ס}
ח
הוֹי אוי לכם! מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת הקונים את בתי העניים הסמוכים אליכם כדי להגדיל את ביתם, שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ, עַד אֶפֶס מָקוֹם עד שלא נשאר מקום לחלש וְהוּשַׁבְתֶּם ואתם מתיישבים לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
ט
בְּאָזְנָי לאוזני אמר יְהוָה צְבָאוֹת: אִם לֹא לשון שבועה בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה שממה יִהְיוּ, גְּדֹלִים וְטוֹבִים מֵאֵין יוֹשֵׁב.
י
כִּי הבתים ינטשו בגלל שהאדמה לא תצמיח מספיק מזון: עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי כֶרֶם שטח אדמה גדול, שלוקח לעשרה צמדי בקר לחרוש ביום אחד יַעֲשׂוּ יוציאו יבול בַּת אֶחָת מעט יין (שלש סאים במידת לח = 43 ליטר וי"א 23 ליטר), וְזֶרַע חֹמֶר שטח אדמה גדול (32,000 מ"ר, קרוי גם בית כור) יַעֲשֶׂה אֵיפָה מעט תבואה (שלש סאים = 43 קילו וי"א 23 קילו).
{פ}
יא
הוֹי! מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר - שֵׁכָר ומיד אחרי יין יִרְדֹּפוּ, מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף בערב - יַיִן יַדְלִיקֵם גורם להם לרדוף אחרי עוד יין.
יב
וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל, תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם, וְאֵת פֹּעַל יְהוָה לֹא יַבִּיטוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ.
יג
לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת בגלל חוסר אחריות (פירוש אחר: מבלי לדעת לאן), וּכְבוֹדוֹ נכבדיו מְתֵי רָעָב, וַהֲמוֹנוֹ המון העם צִחֵה התייבש ב- צָמָא.
יד
לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל כנוי לעולם המתים נַפְשָׁהּ רצונה לקחת את האנשים שמתו וּפָעֲרָה פתחה ביותר את פִיהָ לִבְלִי חֹק בלי גבול, וְיָרַד הֲדָרָהּ מכובדי ירושלים וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ המון העם העושים רעש גדול וְעָלֵז וכל השיכורים בָּהּ.
טו
וַיִּשַּׁח יכפוף אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ, וְעֵינֵי גְבֹהִים הגאוותנים תִּשְׁפַּלְנָה.
טז
וַיִּגְבַּה יְהוָה צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט כשיעשה משפט ברשעים, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה כשיעשה צדקה לצדיקים.
יז
וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם כאילו המקום בו היתה העיר הוא מקום מרעה שלהם, וְחָרְבוֹת מֵחִים ובחורבות שעכשיו רועים בהם איילים מפוטמים (מח=שומן) גָּרִים אנשים שיבואו לגור באיזור באופן זמני יֹאכֵלוּ.
{ס}
יח
הוֹי! מֹשְׁכֵי הֶעָוֺן המתייחסים לחטא כאילו הוא מושך אותו אליהם בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא בחבלים שלא קיימים, וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה והחטאים מושכים אותם כמו חבלים עבים, המשמשים לרתימת עגלות.
יט
הָאֹמְרִים בלעג על הקב"ה: "יְמַהֵר, יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ את הפורענות שהוא מאיים עלינו בה, לְמַעַן נִרְאֶה, וְתִקְרַב וְתָבוֹאָה עֲצַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְנֵדָעָה וניווכח אם יש ממש באיומיו".
{ס}
כ
הוֹי! הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע, שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר.
{ס}
כא
הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בעיני עצמם, וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם וכשהם מסתכלים על עצמם הם חושבים שהם נְבֹנִים.
כב
הוֹי! גִּבּוֹרִים אוי להם שהם גיבורים רק ב- לִשְׁתּוֹת יָיִן, וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ למזוג, למהול שֵׁכָר.
כג
מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב תמורת שֹׁחַד, וְצִדְקַת צַדִּיקִים את הטענה הצודקת שיש לצדיקים על הרשעים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ מעל הרשע.
{ס}
כד
לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ, וַחֲשַׁשׁ וכעשב ש- לֶהָבָה יִרְפֶּה יחליש, יבעיר, שָׁרְשָׁם חזקם כַּמָּק רקבון יִהְיֶה, וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה, כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת יְהוָה צְבָאוֹת, וְאֵת אִמְרַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נִאֵצוּ ביזו.
כה
עַל כֵּן חָרָה אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ, וַיֵּט יָדוֹ עָלָיו וַיַּכֵּהוּ, וַיִּרְגְּזוּ יזדעזעו הֶהָרִים, וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה כמו אשפה בְּקֶרֶב חוּצוֹת. בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה.
כו
וְנָשָׂא נֵס אות, סימן לַגּוֹיִם מֵרָחוֹק, וְשָׁרַק לוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ, וְהִנֵּה מְהֵרָה קַל יָבוֹא.
כז
אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו חגורת מתניו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו.
כח
אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים וְכָל קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת, פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר סלע חזק נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה מהירים כרוח סערה.
כט
שְׁאָגָה לוֹ כַּלָּבִיא, (ושאג) יִשְׁאַג כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם, וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט יציל את הטרף לעצמו מהבא להצילו וְאֵין מַצִּיל.
ל
וְיִנְהֹם עָלָיו האויב על ישראל בַּיּוֹם הַהוּא כְּנַהֲמַת יָם, וְנִבַּט לָאָרֶץ והמביט על הארץ וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ, צַר וָאוֹר הצרה המתגלית בכל מקום בו יש אור חָשַׁךְ גרמו לכך שיהיה חושך בַּעֲרִיפֶיהָ בשמיים (שמשם יורד הגשם, כלשון הפסוק "יערוף כמטר לקחי").
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט - וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה - וְהִנֵּה צְעָקָה" (פסוק ז) - חזרה על צירוף צלילים בתיבות קרובות, אליטרציה.
