ביאור:ישעיהו כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a1024

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו כד)


א הִנֵּה יְהוָה בּוֹקֵק מרוקן הָאָרֶץ וּבוֹלְקָהּ והורסה, וְעִוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ יֹשְׁבֶיהָ. ב וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן כולם יפגעו, כהנים ופשוטי העם, כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו, כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ, כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר, כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה, כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ. ג הִבּוֹק תִּבּוֹק הָאָרֶץ וְהִבּוֹז תִּבּוֹז, כִּי יְהוָה דִּבֶּר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. ד אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ, אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל כל הארץ, אֻמְלָלוּ מְרוֹם נכבדי עַם הָאָרֶץ. ה וְהָאָרֶץ חָנְפָה נטמאה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ, כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת על חוקי התורה, חָלְפוּ עברו על חֹק, הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם. ו עַל כֵּן אָלָה קללה אָכְלָה אֶרֶץ, וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ, עַל כֵּן חָרוּ נשרפו מרוב חום יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר. ז אָבַל תִּירוֹשׁ, אֻמְלְלָה גָפֶן, נֶאֶנְחוּ כָּל שִׂמְחֵי לֵב השותים יין. ח שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים, חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים צהלות שמחים, שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר. ט בַּשִּׁיר בחגיגות בהם שרים ומנגנים לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן, יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיו. י נִשְׁבְּרָה קִרְיַת תֹּהוּ העיר והפכה לריקה מאדם, סֻגַּר כָּל בַּיִת מִבּוֹא. יא צְוָחָה עַל הַיַּיִן של השיכורים המחפשים יין בַּחוּצוֹת, עָרְבָה חשכה (מלשון ערב) כָּל שִׂמְחָה, גָּלָה מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ. יב נִשְׁאַר בָּעִיר שַׁמָּה שממה, וּשְׁאִיָּה ולחורבן יֻכַּת שָׁעַר הוכה ונשבר שער העיר. יג כִּי כֹה יִהְיֶה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ בְּתוֹךְ הָעַמִּים: כְּנֹקֶף זַיִת כמו עץ זית לאחר המסיק, כְּעוֹלֵלֹת אִם כאשר כָּלָה בָצִיר. יד הֵמָּה השרידים יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ, בִּגְאוֹן על גדולת יְהוָה צָהֲלוּ מִיָּם מאיי הים. טו עַל כֵּן בָּאֻרִים בארצות המזרח (שמשם האור עולה) כַּבְּדוּ יְהוָה, בְּאִיֵּי הַיָּם שֵׁם כבדו את שם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}

טז מִכְּנַף מקצוות הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, צְבִי לַצַּדִּיק תפארת לה', וָאֹמַר: רָזִי רזון לִי, רָזִי לִי, אוֹי לִי, בֹּגְדִים בָּגָדוּ הארץ מלאה בוגדים שבגדו ב? וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ. יז פַּחַד וָפַחַת בור וָפָח מוקש, עָלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. יח וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד יִפֹּל אֶל הַפַּחַת, וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח, כִּי אֲרֻבּוֹת סופות גשמים מִמָּרוֹם נִפְתָּחוּ וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ היסודות שהקרקע מונחת עליהם. יט רֹעָה הִתְרֹעֲעָה נשברה הָאָרֶץ, פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. כ נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה כאוהל ארעי, וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא תֹסִיף קוּם. {ס}

כא וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה עַל צְבָא הַמָּרוֹם הכוכבים והמזלות בַּמָּרוֹם, וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה. כב וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל בּוֹר ויושלכו כולם כאסירים לכלא, וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר, וּמֵרֹב ולאחר ימים רבים יָמִים יִפָּקֵדוּ. כג וְחָפְרָה תתבייש, ימעט אורה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְהוָה צְבָאוֹת ומאורו של ה' מתמעטים האורות של הירח והשמש בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַ‍ִם, וְנֶגֶד ומול, במעמד זְקֵנָיו כָּבוֹד מכבדים אותו. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח" (יח) - מכאן הביטוי "מהפח את הפחת". סדר המילים הפוך אך כנראה שגם פח וגם פחת הם מקומות בלתי נעימים באופן שווה, ואין לסדר משמעות. בפרק זה ניתן למצא הרבה אליטרציות (שיוויון צלילי מילים סמוכות) ופח-פחד-פחת היא דוגמה המובאת לכך בערך אליטרציה.
  • "נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ" (כ) - מכאן אמירתו המפורסמת של גלילאו: "ואף על פי כן נוע תנוע" (ע"ע בוויקיפדיה)