ביאור:ישעיהו לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a1037

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו לז)


א וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו, וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק, וַיָּבֹא בֵּית יְהוָה. ב וַיִּשְׁלַח אֶת אֶלְיָקִים אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְאֵת שֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים, מִתְכַּסִּים בַּשַּׂקִּים, אֶל יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא. ג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ: יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר עד קצה הרחם (ירושלים מתייסרת ונוטה למות) וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה. ד אוּלַי יִשְׁמַע יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֲדֹנָיו לְחָרֵף אֱלֹהִים חַי, וְהוֹכִיחַ בַּדְּבָרִים רבשקה דיבר דברי מריבות וויכוחים אֲשֶׁר שָׁמַע יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה". ה וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ ואמרו לו את הדברים שלעיל. ו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְשַׁעְיָהוּ: "כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם: כֹּה אָמַר יְהוָה: אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אוֹתִי. ז הִנְנִי נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב אֶל אַרְצוֹ, וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ". ח וַיָּשָׁב רַב שָׁקֵה, וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה, כִּי שָׁמַע רבשקה שמע שסנחריב נסע מלכיש אך לא ידע לאן, והלך לחפש אותו, ואז במפתיע שמע שסנחריב נלחם בלִבְנָה כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ (משם מלך אשור שלח את רבשקה - ר' בפרק הקודם, פסוק ב). ט וַיִּשְׁמַע מלך אשור עַל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ לֵאמֹר 'יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ', וַיִּשְׁמַע וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר: י "כֹּה תֹאמְרוּן אֶל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: אַל יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר 'לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלַ‍ִם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר'. יא הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם, וְאַתָּה תִּנָּצֵל? יב הַהִצִּילוּ אוֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֲבוֹתַי - אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן, וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר. יג אַיֵּה מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם של העיר 'ספרוים', הֵנַע וְעִוָּה?".

יד וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים וַיִּקְרָאֵהוּ, וַיַּעַל בֵּית יְהוָה וַיִּפְרְשֵׂהוּ פתח את האיגרות (כביכול כדי להראות לה') חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהוָה. טו וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ אֶל יְהוָה לֵאמֹר: טז "יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. יז הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח יְהוָה עֵינֶךָ וּרְאֵה, וּשְׁמַע אֵת כָּל דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שָׁלַח לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי. יח אָמְנָם יְהוָה, הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת וְאֶת אַרְצָם. יט וְנָתֹן אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ, כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה, כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, עֵץ וָאֶבֶן, וַיְאַבְּדוּם. כ וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הוֹשִׁיעֵנוּ מִיָדוֹ, וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה יְהוָה לְבַדֶּךָ".

כא וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר: "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל לגבי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר: כב זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עָלָיו לסנחריב: בָּזָה לְךָ, לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן, אַחֲרֶיךָ אחרי מפלתך רֹאשׁ הֵנִיעָה הזיזה את ראשה לאות לעג בַּת יְרוּשָׁלָ‍ִם. כג אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל, וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. כד בְּיַד עֲבָדֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי, וַתֹּאמֶר 'בְּרֹב רִכְבִּי עם כרכרות המלחמה הרבות שלי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן לפסגות הלבנון, וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרֹשָׁיו, וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ למקום הגבוה ביותר יַעַר כַּרְמִלּוֹ יער עצים המניבים פרי. כה אֲנִי קַרְתִּי חפרתי וְשָׁתִיתִי מָיִם, וְאַחְרִב בְּכַף פְּעָמַי רגלי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר מצריים'. כו הֲלוֹא שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק את ההסטוריה הרחוקה אוֹתָהּ את כל הדברים ש- עָשִׂיתִי מִימֵי קֶדֶם וִיצַרְתִּיהָ, עַתָּה הֲבֵאתִיהָ את הגזירה וּתְהִי לְהַשְׁאוֹת להחריב גַּלִּים נִצִּים לעשות ערמות עפר בהם גדלים עשבים עָרִים בְּצֻרוֹת. כז וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי יָד חלשים, חַתּוּ וָבֹשׁוּ, הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה חלשים כמו עשב וִירַק דֶּשֶׁא, חֲצִיר גַּגּוֹת כמו חציר ששמים על הגג ליבוש וּשְׁדֵמָה שדה שיבולים לִפְנֵי קָמָה לפני שהשיבולים גדלו והתמלאו. כח וְשִׁבְתְּךָ וְצֵאתְךָ וּבוֹאֲךָ יָדָעְתִּי, וְאֵת הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי. כט יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי וְשַׁאֲנַנְךָ שאונך, קולך עָלָה בְאָזְנָי, וְשַׂמְתִּי חַחִי חח היא טבעת שמחברים לאפה של בהמה כדי לשלוט בה בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי רסן בִּשְׂפָתֶיךָ וַהֲשִׁיבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ. ל וְזֶה לְּךָ הָאוֹת נס מפלת סנחריב יהיה לך (לחזקיהו) לאות: אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ הנס שיבא הוא: שמהספיחים, התבואה שתצמח מעצמה מהגרעינים שנפלו, תספיק לכולם לשנה זו וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית שָׁחִיס הפירות שיגדלו מהעצים הגדועים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים (ואכול) וְאִכְלוּ פִרְיָם. לא וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה, וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה. לב כִּי מִירוּשָׁלַ‍ִם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן, קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת. {ס}

לג לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר: לֹא יָבוֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת, וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ, וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן יבוא לקראתה עם חיילים החמושים במגנים, וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עֳלֶיהָ סֹלְלָה. לד בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא - בָּהּ יָשׁוּב, וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבוֹא, נְאֻם יְהוָה. לה וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ, לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי". {ס}

לו וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר בדרכם לתרהקה מֵאָה וּשְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף, וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים. לז וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה עיר הבירה של אשור. לח וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב, וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט, וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות