לדלג לתוכן

ביאור:ישעיהו לג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו לג)


מפלת האויב, וישועת ירושלים
איום על השודדים
פסוק ו במרכז רוקפלר, ניו יורק

א הוֹי שׁוֹדֵד - וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד נשדדת מעולם, וּבוֹגֵד - וְלֹא בָגְדוּ בוֹ. כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד כשתסיים לשדוד - תּוּשַּׁד, כַּנְּלֹתְךָ כהשלימך לִבְגֹּד - יִבְגְּדוּ בָךְ. {ס}

תפילה לישועת ה'

ב יְהוָה, חָנֵּנוּ, לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם כוחם (של המקווים לך) לַבְּקָרִים בכל בוקר, אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה. ג מִקּוֹל הָמוֹן בגלל קול רעש גדול (של התגלות ה') נָדְדוּ עַמִּים, מֵרוֹמְמֻתֶךָ נָפְצוּ גּוֹיִם.

ה' עונה לתפילה: תאספו את שלל אויביכם, ציון תמלא משפט ודעת

ד וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם ה' עונה לתפילת ישראל: אתם תאספו את שלל אויבכם אֹסֶף הֶחָסִיל כפי שאוסף הארבה, כְּמַשַּׁק גֵּבִים סוג של ארבה שׁוֹקֵק רועש בּוֹ. ה נִשְׂגָּב יְהוָה כִּי אכן שֹׁכֵן מָרוֹם, מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. ו וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ ה' יהיה אמונתך תמיד, חֹסֶן לחוזק יְשׁוּעֹת, חָכְמַת וָדָעַת. יִרְאַת יְהוָה הִיא אוֹצָרוֹ יראי ה' הם אוצרו של ה' (הוא שומר עליהם כמו על אוצר). {ס}

תיאור חורבן הארץ

ז הֵן אֶרְאֶלָּם הגיבורים צָעֲקוּ חֻצָה בחוצות, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם שליחים שנשלחו לסנחריב מַר יִבְכָּיוּן על הסכום הגבוה שביקש (ככתוב במלכים ב יח יד: "וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר: "חָטָאתִי, שׁוּב מֵעָלַי, אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא", וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב"). ח נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת, שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח, הֵפֵר האויב הפר בְּרִית, מָאַס עָרִים בערים שכבש, לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ האויב זילזל בבני האדם. ט אָבַל התאבלה ו- אֻמְלְלָה אָרֶץ, הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל ונבל, הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה כמדבר, וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל ינערו הרי הבשן והכרמל את העצים מעליהם.

ה' יקום ויכה באויבים

י "עַתָּה אָקוּם", יֹאמַר יְהוָה, "עַתָּה אֵרוֹמָם, עַתָּה אֶנָּשֵׂא". יא תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ עשב יבש (כמו לעיל ה, כד) - התיכנונים שלהם יהיו כמו עשב יבש שנשרף בקלות - תֵּלְדוּ קַשׁ וגם תוצאות התיכנונים שלהם יהיו כמו קש, הנשרף בקלות, רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם הרוח שבכם היוצאת מפיכם כאש חמה תשרוף אתכם (כלומר: מזימתכם תביא לאובדן שלכם). יב וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד כבתוך כבשני סיד, קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ. {ס}

"וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד" (יב) - כבשן סיד באיזור מודיעין

יג שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי.

הרשעים יפחדו, ולעומתם הצדיקים ישכנו לבטח

יד פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אנשים שחוטאים, אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים רשעים: "מִי יָגוּר לָנוּ מאיתנו אֵשׁ אוֹכֵלָה במקום בו אש ה' אכלה את אויבינו? מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם במקום בו יש חומרי בעירה לאש הבוערת לעולם (ותשובת הנביא בפסוק הבא)"? טו הֹלֵךְ צְדָקוֹת לעומת חוטאים אלו, מי שילכו בדרך הצדק (...יזכה למתואר בפסוק הבא) וְדֹבֵר מֵישָׁרִים, מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים מזימת רצח, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע - טז הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, מְצָדוֹת במסתור סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ, לַחְמוֹ נִתָּן, מֵימָיו נֶאֱמָנִים קבועים.

גדולתה של ציון בימי הגאולה

יז מֶלֶךְ את מלך ישראל (בעלותך לרגל)) בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ, תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים שהתפרסמה למרחקים. יח לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה רוממות: אַיֵּה סֹפֵר היכן יש מישהו שיכול לספור את נפלאות ירושלים? אַיֵּה שֹׁקֵל את הכסף וזהב שבירושלים? אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים המגדלים הרבים של ירושלים? יט אֶת עַם נוֹעָז לועז, זר, הגויים בירושלים לֹא תִרְאֶה לאחר הישועה לא יבואו יותר אויבים לירושלים, עַם עִמְקֵי שָׂפָה ששפתו עמוקה, קשה מִשְּׁמוֹעַ, נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה עם המדבר בלשון הנשמעת נלעגת ואין בה בינה (באוזני מי שאינו דובר אותה). כ חֲזֵה ראה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ התכנסותנו, עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַ͏ִם, נָוֶה שַׁאֲנָן דירה בטוחה, אֹהֶל בַּל יִצְעָן יעקר, בַּל יִסַּע לא יעקרו יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח, וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ. כא כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ נמצא ה' האדיר העוזר לנו, מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם, בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט למרות שאיזור ירושלים ימלא בנהרות ה' ישמור שאויבים לא יוכלו להגיע אליה באוניות , וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ. כב כִּי יְהוָה שֹׁפְטֵנוּ, יְהוָה מְחֹקְקֵנוּ, יְהוָה מַלְכֵּנוּ, הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ. כג נִטְּשׁוּ (לאוניה מפסוק כא) נתרופפו חֲבָלָיִךְ, בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם את בסיס התורן שלהם, בַּל פָּרְשׂוּ נֵס מפרש, אָז חֻלַּק עַד שלל שָׁלָל מַרְבֶּה רב מאוד, פִּסְחִים ואפילו פיסחים (שמגיעים אחרונים לחלוקת השלל) בָּזְזוּ בַז משלל הספינה. כד וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן שוכן בארץ "חָלִיתִי", הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֺן כי לעם היושב בציון נסלחו העוונות ולכן אין בה חולי.

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "הוֹי שׁוֹדֵד" - לפי רוב המפרשים הפנייה כאן היא לסנחריב מלך אשור.