המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"מלך ביפיו תחזינה עיניך" - הקב"ה שהוא מלך אותו תחזה מארץ מרחקים שאתה עומד תראה הניסים והגדולה שאעשה לך ועם נועז עמקי שפה לא יראה שכינת המלך ביפיו ע"כ כל זה בספרים אחרים אינו)
"מלך ביפיו תחזינה עיניך" - לך הצדיק אני אומר שתזכה לראות זיו שכינתו של מקום
"תראינה ארץ מרחקים" - מלת מלך האמור בתחלת המקרא עומדת במקום שתים כאלו אמר תראינה מלך ארץ מרחקים ור"ל העינים שראו עד הנה מלך ארץ אשור הנה עתה תראינה את המלך חזקיהו ביפיו ובגדולתו
"מלך ביפיו" - בעיניך תראה את המלך חזקיה ביפיו ובגדולתו ולא תהיה גולה מארצך
"מלך", לעומת מה שאמר שע"י צדקת חזקיהו המלך יש להם לבטוח ושלא להתירא מן מחנה אשור, אומר אבל באמת בעת "שתחזינה עיניך מלך ביפיו", עת תביט על חזקיהו בעת יפיו, היינו בעת יתראה בהדרו הדרת מלך, "תראינה ארץ מרחקים", ר"ל (עיניך) אשר תראינה ג"כ (יופי מלך) ארץ מרחקים היינו מלך אשור ביפיו ברוב חיילותיו, אם אחר שראית בעיניך מלך אשור ביפיו, ברוב צבאותיו וגדודיו, אם אח"ז תראה ג"כ מלך חזקיהו ביפיו ותעריך זה מול זה, ידעתי כי אז.
ביאור המילות
"תחזינה, תראינה". ראה, בעין בשר. וחזה בעין הפנימי כנ"ל (למ"ד יו"ד). וגדולת אשור ראתם העין, אבל יופי חזקיהו לא בחיל כי אם ברוח לא ראה רק חזה איש הרוח:
