ביאור:ישעיהו ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a1030

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו ל)


א הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי שלא באה ממני, לא מקובלת עלי, וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה ויוצקים יציקה, כלומר מבצעים החלטות וְלֹא רוּחִי, לְמַעַן סְפוֹת שתוסיפו חַטָּאת עַל חַטָּאת. ב הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם וּפִי לֹא שָׁאָלוּ, לָעוֹז להסתתר בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם. ג וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת, וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם לִכְלִמָּה. ד כִּי הָיוּ בְצֹעַן בירת מצריים שָׂרָיו שריו של מלך יהודה, וּמַלְאָכָיו חָנֵס לעיר חנס (שרחוקה אפילו מצוען) יַגִּיעוּ. ה כֹּל (הבאיש) הֹבִישׁ כל זה יוביל לבושה עַל עַם בגלל שסמכתם על המצרים לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ, לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל, כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּה. {ס}

ו מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב הכוונה לבהמות אנשי יהודה הטעונות משא ויורדות להביא מנחה למצריים, בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם נוהמים, אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף סוג של נחש קופץ, יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חמורים חֵילֵהֶם וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל בדרכם אל עַם לֹא יוֹעִילוּ. ז וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ, לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת לברית זאת (שלכם עם מצריים) 'רַהַב הֵם שָׁבֶת' הגאוותנים הם בטלנים. רהב הוא כינוי למצריים (למשל בתהלים פז ד) והפתגם הושאל כאן כדי להגיד שהברית עם מצריים תהיה לבטלה. ח עַתָּה בּוֹא כָתְבָהּ עַל לוּחַ אִתָּם שישמר איתם וְעַל סֵפֶר חֻקָּהּ חקוק אותה, תחרוט, וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹן שתשמר לנצח לָעַד עַד עוֹלָם. ט כִּי עַם מְרִי הוּא, בָּנִים כֶּחָשִׁים המתכחשים לה', בָּנִים לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת יְהוָה. י אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים: "לֹא תִרְאוּ", וְלַחֹזִים: "לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת ישרות, דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת דברים נעימים, חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת דברים משעשעים. יא סוּרוּ מִנֵּי דֶרֶךְ זוזו מדרכינו, הַטּוּ מִנֵּי אֹרַח, הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ הפסיקו להזכיר בפנינו אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל". {ס}

יב לָכֵן כֹּה אָמַר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: יַעַן מָאָסְכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה בנבואה זאת, וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז ועקמומיות וַתִּשָּׁעֲנוּ עָלָיו. יג לָכֵן יִהְיֶה לָכֶם ...העונש על הֶעָו‍ֹן הַזֶּה כְּפֶרֶץ כזרם מים נֹפֵל המחלחל בין סדקי החומה והורסה נִבְעֶה המתגלה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה, אֲשֶׁר פִּתְאֹם לְפֶתַע יָבוֹא שִׁבְרָהּ. יד וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כד של כדרים כָּתוּת שמתנפץ לרסיסים, לֹא יַחְמֹל, וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ בערימת השברים חֶרֶשׂ אפילו חרס אחד לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד מהמדורה וְלַחְשֹׂף לשאוב מַיִם מִגֶּבֶא מגב, בור מים קטן. {פ}

טו כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן, בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם, וְלֹא אֲבִיתֶם ולא הסכמתם, לא רציתם לבטוח בה' שיציל אתכם. טז וַתֹּאמְרוּ: "לֹא! כִי עַל סוּס נָנוּס נדהר מהר (ולכן עשיתם ברית עם מצריים בה מגדלים סוסים)" - עַל כֵּן תְּנוּסוּן, "וְעַל קַל סוס קל, מהיר נִרְכָּב" - עַל כֵּן יִקַּלּוּ רֹדְפֵיכֶם. יז אֶלֶף אֶחָד אלף לוחמים שלכם ינוסו מִפְּנֵי גַּעֲרַת אֶחָד, מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה ואם לא מאחד אז מפני חמישה תָּנֻסוּ, עַד אִם נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן עַל רֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס כדגל עַל הַגִּבְעָה. יח וְלָכֵן בגלל שתהיו בצרה גדולה ונשאר מכם רק "כתרן על ראש ההר" יְחַכֶּה יְהוָה לַחֲנַנְכֶם, וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם יראה גודלו כאשר ירחם עליכם, כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְהוָה, אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי המחכים לוֹ. {ס}

יט כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלָ͏ִם העיר ירושלים לא תיפול, בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה, חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כאשר ישמע ה' את קול זעקתך כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ כשומעו אותך יענה לך. כ וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ מזון במידה קטנה אך מספקת, וְלֹא יִכָּנֵף יכוסה (מלשון 'כנף הבגד') עוֹד מוֹרֶיךָ הנביא המלמד אותך, וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ. כא וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר: זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ, כִּי תַאֲמִינוּ כאשר תפנו לצד ימין על פי הוראת הנביא ההולך מאחוריכם וְכִי תַשְׂמְאִילוּ וכנ"ל לגבי פניה שמאלה. כב וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ הפסלים המצופים בכסף, וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ הכיסוי המוזהב של הפסלים, תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה דם נידה, "צֵא" תֹּאמַר לוֹ. כג וְנָתַן מְטַר זַרְעֲךָ להשקות את הזרעים אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת הָאֲדָמָה, וְלֶחֶם ונתן לכם לחם תְּבוּאַת הָאֲדָמָה וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן, יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב בכרי דשא גדולים. כד וְהָאֲלָפִים השוורים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי חורשי הָאֲדָמָה, בְּלִיל חָמִיץ תבן מעורבב עם חִמְצָה - חומוס יֹאכֵלוּ, אֲשֶׁר זֹרֶה זרו, בררו (את התבן) בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה סוגים של כלי זרייה. כה וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי מָיִם, בְּיוֹם הֶרֶג רָב, בִּנְפֹל מִגְדָּלִים תהיה רעידת אדמה שגם תפיל מגדלים אך גם תגרום למעיינות לבקוע. כו וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם, כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים של שבע ימי השבוע ביחד, בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ, וּמַחַץ ואת סדק מַכָּתוֹ יִרְפָּא. {ס}

כז הִנֵּה שֵׁם יְהוָה בָּא מִמֶּרְחָק, בֹּעֵר אַפּוֹ וְכֹבֶד מַשָּׂאָה ועולה עמוד עשן כבד, שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת. כח וְרוּחוֹ נשימתו של ה' כְּנַחַל שׁוֹטֵף, עַד צַוָּאר שהעובר בנחל זה המים מגיעים לו עד הצואר יֶחֱצֶה, לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא בנפה שהכל עובר דרכה, כך ה' ינפה את הגויים וכולם יפלו וימותו, כולל הגיבורים, וְרֶסֶן מַתְעֶה וה' ישים רסן (שאמור לכוון את הבהמה אך זהו רסן עקום המטעה אותה) עַל לְחָיֵי עַמִּים. כט הַשִּׁיר תהיה לכם שמחה המלווה בשירי הודיה יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג כמו בערבי חג, וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל עם חליל, לָבוֹא בְהַר יְהוָה אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל. ל וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת הוֹד קוֹלוֹ וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה, בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה, נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד. לא כִּי מִקּוֹל יְהוָה יֵחַת ישבר אַשּׁוּר, בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה אשור המכה במקל. לב וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מקום שיעבור בו מַטֵּה מוּסָדָה המקל של אשור המכה את ציון שייסד אותה ה' אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה עָלָיו בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת, וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה שהם כמו ניפוי בנפה (ר' פסוק כח) נִלְחַם (בה) בָּם. לג כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה מקום ההשמדה גַּם (הוא) הִיא לַמֶּלֶךְ למלך אשור הוּכָן, הֶעְמִיק הִרְחִב את התפתה ה' העמיק והרחיב. מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה, נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם" (פסוק טו) - מפסוק זה נלקחה הסיסמה של סיירת הנח״ל: "בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם".