ביאור:ישעיהו מא

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו מא)

ה' קורא את הגויים למשפט, ויביא עליהם מישהו שיכה בהם; הם יבהלו וינסו להלחם בו

א הַחֲרִישׁוּ היו בשקט והקשיבו אֵלַי אִיִּים, וּלְאֻמִּים יַחֲלִיפוּ כֹחַ יחכו עד שישוב כוחם אליהם ורק אז יענו לי, בישוב הדעת. יִגְּשׁוּ - אָז יְדַבֵּרוּ, יַחְדָּו לַמִּשְׁפָּט נִקְרָבָה. ב מִי הֵעִיר עודד להביא מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ את האיש שמידת הצדק קוראת לו ללכת בעקבותיה (חז"ל וומפרשים רבים דרשו זאת על אברהם שבא מאור כשדים שבמזרח; אחרים פירשו שמדובר בכורש מלך פרס). יִתֵּן יכניע לְפָנָיו גּוֹיִם, וּמְלָכִים יַרְדְּ יכניע. יִתֵּן כֶּעָפָר את הגויים כעפר לפני חַרְבּוֹ, כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ לפני קשתו. ג יִרְדְּפֵם, יַעֲבוֹר שָׁלוֹם בשלום, אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא וכן יעבור בשלום דרך שלא הלך בה בעבר. ד מִי פָעַל וְעָשָׂה? קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ. אֲנִי יְהוָה רִאשׁוֹן, וְאֶת אַחֲרֹנִים וגם עם הדורות האחרונים אֲנִי הוּא. ה רָאוּ אִיִּים וְיִירָאוּ, קְצוֹת הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ, קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן ויבואו למלחמה (בשני הפסוקים הבאים מתואר כיצד הגויים מתכוננים למלחמה בה הסיכוי שלהם לנצח אפסי). ו אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ, וּלְאָחִיו יֹאמַר "חֲזָק תחזק את עצמך, תתאמץ להלחם בגבורה"! ז וַיְחַזֵּק בעלי המלאכה המכינים כלי מלחמה עוזרים אחד לשני חָרָשׁ אֶת צֹרֵף, מַחֲלִיק מרקע ב- פַּטִּישׁ אֶת הוֹלֶם פָּעַם בסדן. אֹמֵר לַדֶּבֶק עושה הכלי אומר על חיבור חלקי הכלי: 'טוֹב הוּא', וַיְחַזְּקֵהוּ אך ליתר ביטחון מחזק בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט. {ס}

אך את ישראל ה' יחזק ויקבץ, ובאויביהם יכה

"הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ" (טו) - מורג

ח וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי, יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ, זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. ט אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ אחזתי בך ולקחתי אותך מִקְצוֹת הָאָרֶץ מכל קצוות תבל וּמֵאֲצִילֶיהָ מהיושבים בקצוות תבל קְרָאתִיךָ. וָאֹמַר לְךָ: עַבְדִּי אַתָּה, בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ. י אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי, אַל תִּשְׁתָּע תפחד כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ. אִמַּצְתִּיךָ, אַף עֲזַרְתִּיךָ, אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי. יא הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים המתגרים, המחרחרים ריב בָּךְ, יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ. יב תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם - אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ את אנשי ריבך. יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֶּךָ. יג כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ. הָאֹמֵר לְךָ: "אַל תִּירָא, אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ". {ס}

יד אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב הכינוי של ישראל בפי הגויים, מְתֵי אנשי יִשְׂרָאֵל. אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ, נְאֻם יְהוָה, וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. טו הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ מורג מחורץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת שיני ברזל. תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק לאבק דק (ישראל יכתשו ממלכות גדולות כהרים), וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ כקליפות הדגן תָּשִׂים. טז תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם, וּסְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם. וְאַתָּה תָּגִיל בַּיהוָה, בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל. {פ}

ה' ידאג למחסורם של העניים, בשפע רב כזה שיהיה ברור לכל שזאת מתנת ה'

יז הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם - וָאַיִן, לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה ניטל כוחה. אֲנִי יְהוָה אֶעֱנֵם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם. יח אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים פסגות ההרים נְהָרוֹת, וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת. אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם. יט אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אורן, אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו. כ לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו כִּי יַד יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּרָאָהּ. {פ}

לגויים אין נביאים היכולים לנבא את העתיד. רק לציון יש מבשר שניבא על מה שאנו רואים כעת

כא "קָרְבוּ רִיבְכֶם" יֹאמַר יְהוָה; "הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם טענותיכם" יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב. כב יַגִּישׁוּ יקרבו עובדי האלילים את פסליהם וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה: הָרִאשֹׁנוֹת מָה הֵנָּה תכליתן, הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן, אוֹ הַבָּאוֹת העתידות הַשְׁמִיעֻנוּ. כג הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר את הבאות לעתיד ('אחור' מלשון 'אחרית הימים') וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם. אַף תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ ותראו שביכולתכם להיטיב ולהרע וְנִשְׁתָּעָה ונביט (ונרא) וְנִרְאֶה יַחְדָּו. כד הֵן אַתֶּם מֵאַיִן פחותים מכלום, וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע פחות מאפס. תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם באופן נתעב יבחר בכם הבוחר (עובד האלילים).

כה הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן את מי שיגיע מהצפון וַיַּאת ויבוא, מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ אזמן מהמזרח את מי ש- יִקְרָא בִשְׁמִי. וְיָבֹא סְגָנִים וידרוך על השרים החשובים כְּמוֹ חֹמֶר כמו שדורכים על חומר (לרככו כדי להשתמש בו להכנת כלים), וּכְמוֹ יוֹצֵר אומן יִרְמָס טִיט. כו מִי הִגִּיד מֵרֹאשׁ את העתידות לפני שהתרחשו - וְנֵדָעָה, וּמִלְּפָנִים מי יגלה לנו דברים לפני שקרו - וְנֹאמַר "צַדִּיק". אַף אֵין מַגִּיד, אַף אֵין מַשְׁמִיעַ, אַף אֵין שֹׁמֵעַ אִמְרֵיכֶם. כז רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן ה' הוא הראשון שהודיע לבני ציון הִנֵּה הִנָּם את העתידות שכעת הגיעו, וְלִירוּשָׁלַ͏ִם מְבַשֵּׂר נביא אֶתֵּן. כח וְאֵרֶא וְאֵין אִישׁ בכל העמים אין איש שיבשר על העתידות מראש, וּמֵאֵלֶּה מכל העמים וְאֵין יוֹעֵץ, וְאֶשְׁאָלֵם אין בהם אנשים שאם אשאל אותם שאלה וְיָשִׁיבוּ דָבָר. כט הֵן כֻּלָּם אָוֶן, אֶפֶס מַעֲשֵׂיהֶם, רוּחַ וָתֹהוּ נִסְכֵּיהֶם יציקתם, פסליהם. {פ}

<< · ביאור:ישעיהו · מא · >>

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

"וּלְאֻמִּים יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (פסוק א) - הביטוי "יחליפו כח" הופיע גם בסוף הפרק הקודם, ובכך רומז שפרק זה ממשיך את הקודם.
"חֲזָק", "וַיְחַזֵּק", "וַיְחַזְּקֵהוּ", "הֶחֱזַקְתִּיךָ" - מילה מנחה. הפעם הרביעית מופיעה בפיסקה השניה, ובכך מחברת בין שתי הפסקאות: העמים המוזכרים בפיסקה הראשונה מנסים לחזק את עצמם, אך ישראל המוזכרים בפיסקה השניה יוחזקו (ואולי גם יחוזקו, כפי שנאמר בהמשך: "אִמַּצְתִּיךָ") על ידי ה'.