יא. הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך

מנוקד: הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ.

עם טעמים: הֵ֤ן יֵבֹ֙שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִֽהְי֥וּ כְאַ֛יִן וְיֹאבְד֖וּ אַנְשֵׁ֥י רִיבֶֽךָ׃

הָא יִבָהֲתוּן וְיִתְכַּנְעוּן כָּל עַמְמַיָא דַהֲווֹ מִתְגָרין בָךְ יְהוֹן כִּלְמָא וְיֵבְדוּן אֱנָשׁי דִינָךְ:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן יבשו", יש ארבע מיני אויבים.

• א) השונא לחברו ודובר עליו עתק שלא בפניו, וזה "הנחרים בך" הם "יבשו" בעצמם "ויכלמו" מאחרים אשר שמעו דבתם רעה.
• ב) הרב אתו בפניו ומגנה אותו בקלון, וזה "אנשי ריבך" הם "יהיו כאין ויאבדו" מתוכך.
• ג) המתקוממים עליך בריב עד שמכים אותך באגרוף רשע, וזה.