מ"ג ישעיהו מא יא
לא בדוק
<< · מ"ג ישעיהו · מא · יא · >>
כתיב:
הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך.
מנוקד:
הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ.
עם טעמים:
הֵ֤ן יֵבֹ֙שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וְיֹאבְד֖וּ אַנְשֵׁ֥י רִיבֶֽךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
הָא יִבָהֲתוּן וְיִתְכַּנְעוּן כָּל עַמְמַיָא דַהֲווֹ מִתְגָרין בָךְ יְהוֹן כִּלְמָא וְיֵבְדוּן אֱנָשׁי דִינָךְ:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הנחרים" - מלשון חרון וכעס וכן בני אמי נחרו בי (שיר השירים א)
"כאין" - כלא דבר
מצודת דוד
"אנשי ריבך" - המריבים עמך
"הן יבושו" - באמת סוף הדבר יבושו כל הכועסים בךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) השונא לחברו ודובר עליו עתק שלא בפניו, וזה "הנחרים בך" הם "יבשו" בעצמם "ויכלמו" מאחרים אשר שמעו דבתם רעה.
- ב) הרב אתו בפניו ומגנה אותו בקלון, וזה "אנשי ריבך" הם "יהיו כאין ויאבדו" מתוכך.
- ג) המתקוממים עליך בריב עד שמכים אותך באגרוף רשע, וזה.
ביאור המילות
(יא-יב) "יבשו ויכלמו". בארתי הבדלם למעלה (ל' ג'):
"הנחרים, ריבך, מצותך, מלחמתך". הנחרים, המחזיקים אותך כדבר חרם, ונמנעים מלהתקרב אליך, אבל אנשי ריבך עושים מריבה, וריב ומצה מובדלים, שהריב בדברים, והמצה בהכאה, כי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה, וירא והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה. ומלחמתך, הלוחמים בחרב:
<< · מ"ג ישעיהו · מא · יא · >>