ביאור:ישעיהו נז

קיצור דרך: a1057

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו נז)

---

א הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים מתים בְּאֵין מֵבִין ואף אחד לא מתבונן לפענח אסונות אלו, כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה בגלל רעת המנהיגים נֶאֱסַף הַצַּדִּיק. ב יָבוֹא שָׁלוֹם ולגבי הצדיקים שמתו, הלוואי שינוחו בשלום, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, הֹלֵךְ נְכֹחוֹ כל הצדיקים ההולכים בדרך ישרה.

חלוקי נחל (פסוק ו)

ג וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה, בְּנֵי עֹנְנָה מכשפה, זֶרַע מאב מְנָאֵף וַתִּזְנֶה ומאם זונה. ד עַל מִי תִּתְעַנָּגוּ תבטחו, כך שבטחון זה גורם לכם תענוג (על ע"ז?!)? עַל מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן תדברו בזילזול?? (על יראי ה'?!)? הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע נולדתם להורים פושעים זֶרַע שָׁקֶר צאצאיהם של שקרנים. ה הַנֵּחָמִים המתייחמים בָּאֵלִים בראיית פסלים המושכים את העין תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן, שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי בליטי הַסְּלָעִים. ו בְּחַלְּקֵי נַחַל בין חלוקי הנחל (שהוזכר בפסוק הקודם) חֶלְקֵךְ מקום משכנך הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ המקומות בהם נמצאים חלוקי הנחל הם נחלתך, גַּם לָהֶם לאלילי הנחל שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ הֶעֱלִית מִנְחָה - הַעַל אֵלֶּה עברות חמורות כאלו אֶנָּחֵם? ז עַל הַר גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ הכנת מקום בו אפשר לשכב לנוח באמצע העליה הקשה, גַּם שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָבַח. ח וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ סימן לזכור את אליליך בהיכנסך לביתך (בדיוק במקום בו צוונו להתקין מזוזה), כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַתַּעֲלִי הסרת את הסמיכה ויצאת (כביכול ה' וישראל במיטה אחת וישראל יוצאת מהמיטה) הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ את מיטתך לגברים אחרים (לתת מקום לעבודה זרה) וַתִּכְרָת לָךְ תפרדי מה' מֵהֶם בגללם, אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם יָד חָזִית של כל מי שראית את ידו שלוחה אליך. ט וַתָּשֻׁרִי תראי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן משוחה בשמן (תתפרסמי בקרב הגברים עד כדי כך שתוזמני לפני המלך כזונה) וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ מרקחות של שמנים ובשמים, וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ שליחים שלך עַד מֵרָחֹק למרחק (לקרא למאהביך) וַתַּשְׁפִּילִי עַד שְׁאוֹל תרדי גם לאנשים הבזויים כדי לחפש מאהבים גם שם (תחפשי ע"ז במקומות רחוקים, בעולמות עליונים ובשאול). י בְּרֹב דַּרְכֵּךְ בדרכיך הרבים בהם הלכך לחפש מאהבים יָגַעַתְּ התאמצת - לֹא אָמַרְתְּ 'נוֹאָשׁ', חַיַּת יָדֵךְ את חיוניות ידך, את כוחך מָצָאת - עַל כֵּן לֹא חָלִית חששת. יא וְאֶת מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי ופחדת ממנו כִּי תְכַזֵּבִי כאשר התכחשת לי (שאלה רטורית: היא לא חששה מכלום כאשר בגדה בה')? וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ - לֹא שַׂמְתְּ עַל לִבֵּךְ, הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה שותק וּמֵעֹלָם ומזמן קדום אני נוהג להבליג (אם כי עד גבול מסויים) וְאוֹתִי ולכן אותי לֹא תִירָאִי. יב אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ כשיגיע מקטרג אני אתייצב מולו ואמצא דברים חיוביים להגיד עליך, וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ ולעומת זאת, העבודה הזרה שלך וְלֹא יוֹעִילוּךְ. יג בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ האם יצילו אותך האלילים שאספת וְאֶת כֻּלָּם כל אויביך יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל? וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי.

יד וְאָמַר בת קול מכריזה: סֹלּוּ סֹלּוּ בנו מסילה פַּנּוּ דָרֶךְ, הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי. {ס}

טו כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד קיים לנצח וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ: "מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן, וְאֶת דַּכָּא ואשכון עם העני וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. טז כִּי אכן לֹא לְעוֹלָם אָרִיב אייסר את הרשעים (אלא רק לפי הצורך) וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף, כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף שהרי הרוח העטופה בגוף בני האדם נוצרה על ידִי וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי. יז בַּעֲוֺן בִּצְעוֹ תאוות הבצע של עמי קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ, הַסְתֵּר אסתיר את פני מלהביט בחמלה עליו וְאֶקְצֹף, וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב הלוך ושוב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ. יח דְּרָכָיו אבל כששינה את דרכיו לטובה רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ, וְאַנְחֵהוּ אנחה אותו לדרך הנכונה וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ ובעבור היסורים שגרמתי לו, כעת נתתי לו דברים שינחמו אותו וְלַאֲבֵלָיו ולעמו השרוי באבל". יט בּוֹרֵא (נוב) נִיב בניב, בדיבור שְׂפָתָיִם: "שָׁלוֹם שָׁלוֹם, לָרָחוֹק לישראל שבגלות וְלַקָּרוֹב", אָמַר יְהוָה, "וּרְפָאתִיו ארפא את עם ישראל בדיבור זה". כ וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ סוער וסוחף, כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל, וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט לכלוך ועפר (הרשעים לא שוקטים ומחשבותיהם מלאות רעיונות רעים). כא "אֵין שָׁלוֹם", אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים. {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.