ביאור:ישעיהו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a1006

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו ו)


Giovanni Battista Tiepolo - The Prophet Isaiah - WGA22250.jpg
"הִנֵּה נָגַע זֶה עַל שְׂפָתֶיךָ" (פסוק ז), מאת ג'ובאני בטיסטה טייפולו (בערך 1729)

א בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ, וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא, וְשׁוּלָיו שולי ביגדו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל. ב שְׂרָפִים מלאכים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ; שֵׁשׁ כְּנָפַיִם, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד, בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. ג וְקָרָא זֶה אֶל זֶה להתחיל לומר "קדוש קדוש קדוש" ביחד וְאָמַר: "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהוָה צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". ד וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים עמודי מזוזות הפתח מִקּוֹל הַקּוֹרֵא, וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן. ה וָאֹמַר: "אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי נכרתי, מגיע לי מיתה כי ראיתי את ה' כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ אני מושפע כי ב- עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב, כִּי אֶת ובזמן שאני טמא שפתיים ראיתי את הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי". ו וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה גחלת, בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. ז וַיַּגַּע עַל פִּי וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה נָגַע זֶה עַל שְׂפָתֶיךָ, וְסָר עֲו‍ֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר".

ח וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר: "אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ להוכיח את ישראל?", וָאֹמַר: "הִנְנִי, שְׁלָחֵנִי". ט וַיֹּאמֶר: "לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה: שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ בלעג - אני יודע שתמשיכו לחטוא, וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ. י הַשְׁמֵן סתום (גם פסוק זה ממשיך בלעג, כביכול מתוך יאוש של ה') לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע הסר מלראות, פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ". יא וָאֹמַר: "עַד מָתַי העם לא ישמע אֲדֹנָי?", וַיֹּאמֶר: "עַד אֲשֶׁר אִם שָׁאוּ יהיו שממה עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב, וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם, וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה תחרב ותהיה שממה. יב וְרִחַק יְהוָה אֶת הָאָדָם ישראל מארצם, וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. יג וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וגם העשירית מהעם שישארו בארץ וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר שוב ושוב יהיה בהם מגפות, כָּאֵלָה עץ אלה - ראה בויקיפדיה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם גם בשלכת הגזע נשאר זֶרַע קֹדֶשׁ כך הצאצאים של עם ישראל הקדוש מַצַּבְתָּהּ הם הגזע של עם ישראל אשר ממנו הם ישובו ויפרחו בעתיד". {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.