ביאור:ישעיהו כ

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו כ)

אשור לוכדים את אשדוד, וה' מצווה על ישעיהו להפיץ באופן סמלי את הנבואה על כך שאשור יגלו את מצרים וכוש אשר ישראל סומכים עליהם

"סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר" (פסוק א) - סרגון השני

א בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן שם של תפקיד במלכות אשור, שר חשוב אַשְׁדּוֹדָה לאשדוד, לאחר שאשדוד מרדה באשור, בִּשְׁלֹח אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ.

ב בָּעֵת הַהִיא דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ לֵאמֹר:

"לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק ישעיהו לבש שק לאות אבל כדי להדגיש שיש להצטער על המרד של אשדוד באשור מֵעַל מָתְנֶיךָ, וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ". וַיַּעַשׂ כֵּן, הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף. {ס}
ג וַיֹּאמֶר יְהוָה: "כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף, שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת לאות וּמוֹפֵת עַל לרמוז על הפורענות הצפוייה ל- מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ - ד כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ, נְעָרִים וּזְקֵנִים, עָרוֹם וְיָחֵף, וַחֲשׂוּפַי שֵׁת ישבן עֶרְוַת וכן תהייה חשופה ערוותם של מִצְרָיִם. ה וְחַתּוּ תשבר רוחם של העמים שסומכים על כוש ומצרים, כולל ישראל וָבֹשׁוּ - מִכּוּשׁ מַבָּטָם תקוותם וּמִן מִצְרַיִם תִּפְאַרְתָּם". ו וְאָמַר יֹשֵׁב הָאִי הַזֶּה ישראל, היושבת לחוף הים בַּיּוֹם הַהוּא: "הִנֵּה כֹה מַבָּטֵנוּ אֲשֶׁר נַסְנוּ שָׁם לְעֶזְרָה לְהִנָּצֵל מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְאֵיךְ נִמָּלֵט אֲנָחְנוּ"? {ס}

<< · ביאור:ישעיהו · כ · >>

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

בפירוש 'דעת מקרא' מציינים שלכאורה אין קשר בין הנבואה על נצחון אשור על מצרים וכוש, למרד אשדוד באשור וכשלונו. אך נודע מכתובות אשוריות עתיקות שכשאר אשדוד מרדה באשור, מצרים תמכה בה, וכך גם מלכות יהודה. מדיניות זו של בטחון בעזרת מצרים למרד ומלחמה באשור היא מדיניות שהנביאים שללו בכל תוקף.
בכל אופן, נבואה זאת נספחת למשא מצרים (הפרק הקודם) ויתכן שהמסופר כאן - "כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם" (פסוק ד) - מתייחס ל"וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם" בפרק הקודם.
"וְאָמַר יֹשֵׁב הָאִי הַזֶּה ישראל, היושבת לחוף הים" (פסוק ו) - פירוש שטיינזלץ מציע: "אף על פי שהארץ אינה מוקפת ימים, ובאותה עת אף לא היו לה דרכי גישה רבות אל הים, היא מדומה לאי המוקף בימים הומים וסוערים, משום שהייתה מוקפת בממלכות עוינות". יש לציין שגם בימינו מכונה כלכלת ישראל בשם כלכלת אי.