ביאור:ישעיהו כא
קיצור דרך: a1021
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו כא)
א מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כינוי לבבל ששוכנת מעבר למדבר. "יָם" - בסמוך לנהר הגדול פרת:
כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף החולפות ומנשבות, כך רוח הנבואה עלי הגיעה בעוצמה, מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה רוח הנבואה הגיע אלי כמו רוח מהמדבר, מאיזור קשה.
ב
חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי: הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד בין אנשי בבל יש בוגדים שבגדו בה וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד. עֲלִי עֵילָם, צוּרִי שימי מצור על בבל מָדַי, כָּל אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי השתקתי, כדי שלא תרחמו עליה.
ג
עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה, צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה, נַעֲוֵיתִי התעוותי מִשְּׁמֹעַ, נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת.
ד
תָּעָה לְבָבִי, פַּלָּצוּת פחד גדול בִּעֲתָתְנִי, אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי הלילה שחמדתי שָׂם לִי לַחֲרָדָה.
ה
עָרֹךְ הבבלים ערכו הַשֻּׁלְחָן, צָפֹה הַצָּפִית הדליקו המנורה, אָכוֹל שָׁתֹה, "קוּמוּ ולפתע קראו להם למלחמה הַשָּׂרִים, מִשְׁחוּ מָגֵן הכינו את המגן שלכם למלחמה".
{פ}
ו כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי: לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה צופה, אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד. ז וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד רתום לצמד פָּרָשִׁים סוסים, רֶכֶב ורוכב על חֲמוֹר, רֶכֶב גָּמָל, וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב. ח וַיִּקְרָא אַרְיֵה כאריה: "עַל מִצְפֶּה אֲדֹנָי הַמְצַפֶּה עונה: אין צורך בציווי מכיוון שאני ממילא עומד במצפה בשליחות ה' אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם, וְעַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כָּל הַלֵּילוֹת. ט וְהִנֵּה זֶה בָא רֶכֶב אִישׁ צֶמֶד פָּרָשִׁים בו איש אחד נוהג בשני סוסים, למרות שבדר"כ ברכב כזה יושבים כמה לוחמים", וַיַּעַן וַיֹּאמֶר הצופה יסיק מכך שברכב יש רק פליט אחד: "נָפְלָה, נָפְלָה בָּבֶל, וְכָל פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ".
י
מְדֻשָׁתִי פנייה לישראל: עם ישראל שנידש, כלומר שבעבר האויבים רמסו אותו וּבֶן גָּרְנִי החביב עלי כתבואה המונחת בגורן, אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִגַּדְתִּי לָכֶם.
{ס}
יא מַשָּׂא דּוּמָה אחד מבניו של ישמעאל - בראשית כה יד:
אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר אדם משעיר, שליח של אנשי דומה לנביא: "שֹׁמֵר, מַה מִלַּיְלָה כמה זמן נשאר עד סוף הלילה (והנמשל: כמה נשאר לצרה)? שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל?".
יב
אָמַר שֹׁמֵר: אָתָה בא (בארמית) בֹקֶר וְגַם לָיְלָה, אִם תִּבְעָיוּן תרצו לשאול בְּעָיוּ תשאלו שֻׁבוּ אֵתָיוּ ומחר תשובו ותבואו (כלומר, בינתיים אין חדש).
{ס}
יג מַשָּׂא בַּעְרָב על ערב (מספר עמים החיים במזרח, ומוזכרים להלן תימא וקדר):
בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת אתם תארחו ללינת לילה את שיירות הדדנים (שנאלצו לנטות מדרכם הרגילה בגלל אויבים - ר' להלן פסוק טו) דְּדָנִים בני דדן (בני רַעְמָה - בראשית י ז או בני יָקְשָׁן - בראשית כה ג).
יד
לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ הביאו מָיִם, יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא מבני ישמעאל - בראשית כה טו, בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ תנו לחם ל- נֹדֵד.
טו
כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ חרבות האויב הם ברחו, מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה לטושה, מחודדת וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה.
{ס}
טז
כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי אֵלָי: בְּעוֹד שָׁנָה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר כשנות פועל שכיר הנמדדות במדויק וְכָלָה יגמר כָּל כְּבוֹד קֵדָר בן ישמעאל - בראשית כה יג.
יז
וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת הקשתים גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ, כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב" (פסוק א) - סופות בנגב הוא כינוי לפוגרומים שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 ביהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית. "סופות בנגב" הוא הכינוי שנבחר לפרעות בעיתונות העברית ברוסיה, במטרה לעקוף את הצנזורה הצארית. השם מציין את פריצתן של הפרעות כסופה, ואת העובדה שהתחוללו בדרום (נגב)-מערב האימפריה הרוסית.
- "מִשְׁחוּ מָגֵן" (פסוק ה) - על ידי מריחה של שמן על המגן הי הלחמים גורמים לחצים הפוגעים בו להחליק ולא לחדור דרכו. ר' גם "מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן" בקינת דוד (שמואל ב א כא)