קטגוריה:ישעיהו כד ד
אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ.
אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל אֻמְלָלוּ מְרוֹם עַם הָאָרֶץ.
אָבְלָ֤ה נָֽבְלָה֙ הָאָ֔רֶץ אֻמְלְלָ֥ה נָבְלָ֖ה תֵּבֵ֑ל אֻמְלָ֖לוּ מְר֥וֹם עַם־הָאָֽרֶץ׃
אָבְלָ֤ה אָבְלָ֤ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 56
מורפ': HVqp3fs נָֽבְלָה֙ נָֽבְלָה֙ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5034 b
מורפ': HVqp3fs הָאָ֔רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֔רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa אֻמְלְלָ֥ה אֻמְלְלָ֥ה - פועל, K, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 535
מורפ': HVKp3fs נָבְלָ֖ה נָבְלָ֖ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5034 b
מורפ': HVqp3fs תֵּבֵ֑ל תֵּבֵ֑ל - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8398
מורפ': HNcfsa אֻמְלָ֖לוּ אֻמְלָ֖לוּ - פועל, K, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 535
מורפ': HVKp3cp מְר֥וֹם מְר֥וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4791
מורפ': HNcmsc עַם עַם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsc־הָאָֽרֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָֽרֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
אָבְלָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) נָֽבְלָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הָאָ֔רֶץ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֻמְלְלָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) נָבְלָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
תֵּבֵ֑ל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֻמְלָ֖לוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
מְר֥וֹם מרכא (משרת, דרגא 5) עַם־הָאָֽרֶץ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ, אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל כל הארץ, אֻמְלָלוּ מְרוֹם נכבדי עַם הָאָרֶץ.
פרשנות מסורתית:
רש"י
"תבל" - היא א"י שהיה מתובלת במצות הרבה
"מרום עם הארץ" - גאון עם הארץמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אבלה" - ענין השחתה כמו תאבל הארץ (הושע ד)
"נבלה" - ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהלים א)
"אמללה" - ענין כריתה כמו ימולל ויבש (שם צ)
"תבל" - כן נקראת הארץ המיושבת
"מרום" - ענין גבהות וגדלות
מצודת דוד
"אמללו" - נכרתו גדולי עם הארץ
"אומללה נבלה" - נכרתה ונכמשה ארץ ישראל שהוא העיקר להמקומות המיושבות
"אבלה נבלה" - נשחתה ונכמשה הארץמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"אבלה נבלה". אבילות הושאל אל הארץ מן האבל על מת, שאין יוצא ואין בא אליו, וכן אין עובר ושב, כמו דרכי ציון אבילות מבלי באי מועד. והוא רק שינוי על חיצוניות הארץ שאין עובר עליה, אבל נבלה היא שינוי ופחיתות בפנימותה, וגדר פעל זה מורה על פחיתת עצמות הדבר וכחותיו הפנימים, אפיסת כח הציץ והפרח, נבל ציץ - אפיסת כח האדם, נבול תבול גם אתה - מעשה פחותה יוצאת משורש תכונה רעה שבנפש, נבלה עשה בישראל. בן מנבל אב, נבלת בעלי חיים וכדומה. וזה הוא ההבדל ג"כ בין אומללה לנבלה, כי אומלל, שרשו אמל, ומתאחד עם מול מנחי העי"ן שמורה על כריתת הדבר למעלה, וימל אברהם, וקטפת מלילות, וכן אמל, שמורה ג"כ לפעמים על חולשת הכח, היהודים האומללים, כי אומלל אני, יתאחד עם מול, במה שמורה שנקטף ראשית כחו מלמעלה, למשל גבור שנחלש, נקטף ראשית אונו. רבת בנים אומללה, כי מנע ממנה פרי בטן ראשית אונה, וקרוב לזה כתב הרש"ף, ולפ"ז אומללה תבל, על נטילת ראשית כחה מלמעלה, ונבלה תבל היא על אפיסת כח הפנימי:
"ארץ, תבל", מבואר שארץ כולל גם המקום הבלתי מיושב, ר"ל כלל הארץ, ותבל הוא רק המקום המיושב כמ"ש למעלה (יח ג'):
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו כד ד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.