מצודות על ישעיהו כד
<< · מצודות על ישעיהו · כד · >>
פסוק א
מצודת דוד
"והפיץ" - יפיצם ע"פ הארץ
"ועוה פניה" - יעות ויעקר חשובי הארץ
"ובולקה" - גוזר אותה מן הישוב
"הנה ה' בוקק וגו'" - יריק את א"י מיושביה כי יגלו ממנה
מצודת ציון
"בוקק" - ענין רקות כמו גפן בוקק ישראל (הושע י)
"ובולקה" - ענין כריתה וכן בוקה ומבוקה ומבולקה (נחום ב)ובדרז"ל לא חילק ידענא ולא בילק ידענא (חולין יט)
"ועוה" - מלשון עוות ועקום
"פניה" - ר"ל החשובים
"והפיץ" - ענין פזורפסוק ב
מצודת דוד
"כאשר נשא בו" - הוא המלוה את הלוה
"כנשה" - הוא הלוה בדבר זולת הכסף
"כמלוה כלוה" - דרך המלוה למשול בלוה כמ"ש עבד לוה לאיש מלוה (משלי כב) אבל כיון שהשבאי יקח הכל כאלו אין לזה על זה כלום כי הלוה אין לו מה לשלם ולא הפסיד למלוה כי אם היה נשאר בידו היה השבאי נוטל ממנו
"כקונה כמוכר" - בזמן שהעם יושב בטח על נחלתו הקונה שמח והמוכר עצב בעת ימכר מה מאחוזתו אבל בעת ילכו בגולה לא ישמח הקונה והמוכר לא יתאבל על המכירה
"כעם ככהן וגו'" - המשחיתים את הארץ לא פני גדול אלא כולם יהיו שוין בגזרה כקטן כגדול
מצודת ציון
"כעם ככהן" - כפל הכפי"ן להורות על דמיון גמור
"כגבירתה" - כאדונית
"כנשה" - ענין הלואת דברים זולת הכסף כיין ושמן ותבואה כמ"ש משאת מאומה (דברים כד)פסוק ג
מצודת דוד
"הבוק תבוק וגו'" - ר"ל בוודאי כן יהיה כי ה' דבר וגו' ומי יפר דברו
מצודת ציון
"הבוק תבוק" - ריקנות תתרוקן
"והבוז תבוז" - מלשון בזה ושללפסוק ד
מצודת דוד
"אמללו" - נכרתו גדולי עם הארץ
"אומללה נבלה" - נכרתה ונכמשה ארץ ישראל שהוא העיקר להמקומות המיושבות
"אבלה נבלה" - נשחתה ונכמשה הארץ
מצודת ציון
"אבלה" - ענין השחתה כמו תאבל הארץ (הושע ד)
"נבלה" - ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהלים א)
"אמללה" - ענין כריתה כמו ימולל ויבש (שם צ)
"תבל" - כן נקראת הארץ המיושבת
"מרום" - ענין גבהות וגדלותפסוק ה
מצודת דוד
"ברית עולם" - היא התורה שקבלו בברית לקיימה עד עולם וכפל הדבר פעמים ושלש כדרך המליצה
"חלפו חוק" - עברו להלן מחוק התורה ולא קיימוה
"כי עברו תורות" - עברו תורה שנכתב ותורה שבע"פ
"תחת יושביה" - בעבור עון יושביה
"והארץ חנפה" - ר"ל כמו המחניף בשפתיו ולבו בל עמו כן הארץ עושה עשב ואינה עושה קמה מראה קמה ואין חטים בקשיה
מצודת ציון
"תחת" - ר"ל בעונש וכן תחת אשר לא עבדת (דברים כח)
"חלפו" - ענין העברה כמו וחלף ביהודה (לעיל ח)
"חוק" - ענין גזרה
"הפרו" - בטלופסוק ו
מצודת דוד
"על כן" - בעבור עון האלה נשרפו יושבי הארץ ונשאר מהם מעט אנשים
"על כן אלה" - בעבור האלה אשר היתה לשוא לכן כלתה הארץ ושממו יושביה
מצודת ציון
"אלה" - ענין שבועה וכן ושמעה קול אלה (ויקרא ה)
"אכלה" - ענין השחתה וכליון
"ויאשמו" - מלשון שממה וכן גם עדרי הצאן נאשמו (יואל א)
"חרו" - ענין יובש ושרפה וכן נחר מפוח (ירמיהו ו)
"אנוש" - הוא שם משמות האדם
"מזער" - מעט כמו ושאר מעט מזער (לעיל טז)פסוק ז
מצודת דוד
"נאנחו כל שמחי לב" - אף הרגילים בשמחה יאנחו כי נאבד היין המשמח את הלב כמו שכתוב ויין ישמח לבב אנוש (תהלים קד)
"אבל תירוש" - נשחתו ענבי היין כי אין זומר ועודר
"אמללה גפן" - כפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"אבל" - ענין השחתה
"תירוש" - ענבי היין
"אמללה" - נכרתה
"נאנחו" - מלשון אנחהפסוק ח
מצודת דוד
"שאון עליזים" - המיית השמחים
"שבת משוש תופים" - בטלה השמחה ששמחו בקול תופים
מצודת ציון
"שבת" - בטל כמו ושבת נוגש (לעיל יד)
"משוש" - ענין שמחה
"תפים" - מין כלי נגון
"חדל" - ענין מניעה
"שאון" - ענין המייה
"עליזים" - ענין שמחהפסוק ט
מצודת דוד
"בשיר וגו'" - לא ישתו לשמחת משתה ששותים בשיר אלא השכר יהיה מר להשותים כי ישתוהו להפג האבל והצער
מצודת ציון
"ימר" - מלשון מרירות
"שכר" - יין ישןפסוק י
מצודת דוד
"סוגר כל בית מבוא" - הבתים יהיו נתוצים ואין מי יבוא בהם כאלו סוגר הבית מבלי תת בא בו
"נשברה קרית תוהו" - כל עיר תהיה שבורה וקראה קרית תוהו ע"ש סופה כשתהיה נשברת תהיה תוהו וכן אפיתי על גחליו לחם (לקמן מד) שקוראהו לחם ע"ש סופו
מצודת ציון
"קרית" - עיר
"תוהו" - ענין שממון וכן הארץ היתה תוהו ובוהו (בראשית א)פסוק יא
מצודת דוד
"גלה משוש הארץ" - השמחה הלכה מהם
"צוחה על היין" - יצעקו וילינו בחוצות על היין שחסר מהם ולזה חשכה כל שמחה כי היין ישמח לבב ואין להם במה ישמח (ולפי שהשמחה קרויה אור לזה אמר בהעדרה ענין חושך)
מצודת ציון
"ערבה" - מלשון ערב ור"ל חשכה כערב
"גלה" - מלשון גלותפסוק יב
מצודת דוד
"ושאיה" - ובעבור השאיה יוכת שער כל עיר כי כן דרך עיר שוממה ששעריה כתותים ונתוצים כי אין מי משגיח בתקנתם
"נשאר בעיר שמה" - ר"ל המשוש הלך ונשארה השמה
מצודת ציון
"שמה" - שממה
"ושאיה" - כמו ובשאיה והוא מענין שממה כמו שאו ערים (לעיל ו)
"יוכת" - מלשון כתיתהפסוק יג
מצודת דוד
"כנוקף זית" - חוזר לתחילת המקרא לומר מספר הנשארים יהיו ככורת פרי אילן זית אשר מעט ישאיר אחריו וכמספר העוללות הנשארים בגפנים כאשר כלה הבציר והמה המעט וכן מעטים יהיו הנשארים מבני ישראל
"כי כה יהיה" - כי כן יהיה מספר הנשארים בין הנשארים בא"י בין הנשארים בגולה בתוך העמים
מצודת ציון
"כה" - כן
"כנוקף" - ענין כריתה וכן ונקף סבכי העיר (לעיל ו)
"כעוללות" - הם הענבים הקטנים הנשארים באילן ואין מי חושש עליהם והוא מלשון עולל ויונק
"כלה" - נשלם
"בציר" - כן יקרא תלישת הענבים כמו כי תבצור כרמך (דברים כד)פסוק יד
מצודת דוד
"בגאון ה'" - בעבור גאון ה' יצהלו בקול יותר ממה שצהלו בקול שמחה על הים כאשר שקעו מצרים בעומק הים
"המה ישאו קולם" - המה יזכו לגאולה וישאו קולם ברנה
מצודת ציון
"ישאו" - ענין הרמה
"בגאון" - ענין ממשל רב
"צהלו" - ענין השמעת קול גדול וכן צהלי קולך בת גלים (לעיל י)פסוק טו
מצודת דוד
"באיי הים" - מלת כבדו משמשת בשתים לומר אותם שגלו לאיי הים כבדו את ה' וגו'
"על כן" - הואיל ומובטחים הם על הגאולה לכן אותם הנסתרים בבקיעי הארץ מפחד האויב כבדו את ה'
מצודת ציון
"באורים" - ענין בקוע וחריץ וכן מאורת צפעוני (לעיל יא)פסוק טז
מצודת דוד
"ובגד בוגדים בגדו" - ר"ל קבוצת בוגדים אשר יבגדו בהבוגדים ההם יבגדו גם המה בישראל ר"ל יהיה תגר ומלחמה בין העכו"ם וכולם יבגדו בישראל
"ואומר" - כשמעי הדבר הזה אמרתי הסוד האמור לי מביא רזון לי ואוי לי על השמועה כי הבוגדים יבגדו בישראל וירעו להם
"מכנף הארץ זמירות שמענו" - ר"ל אני וחברי הנביאים שמענו בנבואה אשר בעת הגאולה תהיה כריתה והשחתה מקצה הארץ עד קצהו ואחריה יהיה ההדר לכל צדיק וצדיק
מצודת ציון
"מכנף" - מקצה כמו לאחוז בכנפות הארץ (איוב לח)
"זמירות" - ענין כריתה כמו זמיר עריצים יענה (לקמן כה)
"צבי" - ענין הדר כמו לעטרת צבי (לקמן כח)
"רזי" - קדמאה ענין סוד כמו וכל רז לא אנס לך (דנייאל ד)ותניינא ענין רזון וכחישותפסוק יז
מצודת דוד
"עליך" - יבואו עליך ישראל יושב הארץ ההיא
"פחד וגו'" - ר"ל צרות משונות ותכופות
מצודת ציון
"ופחת" - חפירה עמוקה כמו באחת הפחתים (שמואל ב יז)
"ופח" - רשתפסוק יח
מצודת דוד
"וירעשו וגו'" - ר"ל אף החזקים ירעדו מפחד הצרות המרובות
"והיה הנס" - מי שיברח ממקומו מקול הפחד יפול וגו' ר"ל מי שינצל מצרה אחד יפול באחרת
"כי ארבות" - אמר במשל כאלו נפתחו חלוני שמים ויורדים דרך בם צרות מרובות
מצודת ציון
"הנס" - ענין בריחה
"ארבות" - חלונות כמו וארבות השמים (בראשית ז)
"ממרום" - מן השמים הרמים
"מוסדי" - מלשון יסודפסוק יט
מצודת דוד
"רעה וגו'" - כאומר אבל סוף הדבר תהפך הצרה על העכו"ם והארץ תשבר ותפרך לפרורים ותהיה נוטה ליפול והוא משל על מרבית הצרות וכפל הדבר לחזק
מצודת ציון
"רעה התרועעה" - ענין שבירה כמו ורעו דליותיו (ירמיהו יא)
"פור התפוררה" - ענין הרצוץ לחתיכות רבות כמו אתה פוררת (תהלים עד)
"מוט התמוטטה" - מלשון נטיה ונפילהפסוק כ
מצודת דוד
"וכבד עליה פשעה" - הפשע אשר פשעו בישראל להיצר להם יכבד על הארץ ותפול למטה ולא תוכל לקום עוד רצה לומר העון הזה יקטרג על האומות ויאבדו עדי עד
"והתנודדה" - תהיה נדה ונעה כסוכת שומר קשואין הנדה ברוח
"נוע וגו'" - הארץ תתנועע כשכור המתנעע ולא יוכל לעמוד ביושר מבלי הנעה
מצודת ציון
"נוע תנוע" - מלשון הנעה והנדה
"והתנודדה" - מלשון נדידה
"כמלונה" - כן יקרא סוכת שומר הקשואין על כי אינה עשויה אלא ללינת לילה כמ"ש כמלונה במקשה (לעיל א)פסוק כא
מצודת דוד
"יפקוד ה'" - יפקוד פורעניות על צבא וגו' ר"ל ישפיל שרי מעלה של האומות אשר המה במרום בגבהי המעלה ואחר זה יפקוד על מלכי האדמה אשר המה על האדמה כי אין המקום נפרע מאומה עד שמפיל שרה תחילה
מצודת ציון
"יפקוד" - יצוה כמו והוא פקד עלי (עזרא א)פסוק כב
מצודת דוד
"ומרוב ימים יפקדו" - אז יפקד עליהם פורעניות על העונות שעשו מימים רבים
"ואספו וגו'" - יהיו מאוספים לקבל תשלומים כדרך שמאספין בלילה את כל האסירים אל בור בית הסוהר וסוגרין אותם במסגר עד הבוקר שיוצאין איש איש לעבודתו ר"ל האסיפה שיתאספו יחד על ה' ועל משיחו האסיפה ההיא תהיה לרעתם כאסיפת האסירים
מצודת ציון
"אסיר" - כאסיר ותחסר כ"ף הדמיון
"על בור" - אל בור
"על מסגר" - כמו במסגר על במקום בי"ת וכן על חרבכם (יחזקאל לג)ור"ל במנעול המסגרפסוק כג
מצודת דוד
"ונגד זקניו כבוד" - ולנגד זקני עמו יהיה לכבוד ולתפארת מה שהשכילו לדעת מאז שה' הוא האלהים
"כי מלך וגו'" - ר"ל כאשר תגלה מלכותו בעשות נקם באנשי גוג והמלכים אשר אתו אשר יכשלו ויאבדו סביבות הר ציון וירושלים
"וחפרה הלבנה" - אל מול העכו"ם תחפור הלבנה והחמה רצה לומר יחשך מאורם בעיני העכו"ם לפי רוב הצרות הבאות עליהם וכן נאמר במפלת בבל כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם (לעיל יג)
מצודת ציון
"וחפרה" - ענין בושה ור"ל יתכהה מאורה כי המתבייש יכהה מאור פניו
"כי" - כאשר
<< · מצודות על ישעיהו · כד · >>