קטגוריה:ישעיהו ג כד
נוסח המקרא
והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי
וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.
וְהָיָה֩ תַ֨חַת בֹּ֜שֶׂם מַ֣ק יִֽהְיֶ֗ה וְתַ֨חַת חֲגוֹרָ֤ה נִקְפָּה֙ וְתַ֨חַת מַעֲשֶׂ֤ה מִקְשֶׁה֙ קׇרְחָ֔ה וְתַ֥חַת פְּתִיגִ֖יל מַחֲגֹ֣רֶת שָׂ֑ק כִּי־תַ֖חַת יֹֽפִי׃
וְ/הָיָה֩ תַ֨חַת בֹּ֜שֶׂם מַ֣ק יִֽהְיֶ֗ה וְ/תַ֨חַת חֲגוֹרָ֤ה נִקְפָּה֙ וְ/תַ֨חַת מַעֲשֶׂ֤ה מִקְשֶׁה֙ קָרְחָ֔ה וְ/תַ֥חַת פְּתִיגִ֖יל מַחֲגֹ֣רֶת שָׂ֑ק כִּי־תַ֖חַת יֹֽפִי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"ותחת חגורה נקפה" - מקום שחגרה שם יהיה ניקף נחתך בחבורות ורשומי מכות כמו ואחר עורי נקפו (איוב יט) ונקף סבכי היער (לקמן י')
"ותחת מעשה מקשה" - מקום שהיו עושות בו המעשה האמור למעלה הלוך וטפוף תלכנה והוא בגובה הראש שם תהיה מקשה קרחה מכה המקרחת את הראש מקשה לשון דא לדא נקשן (דנייאל ה) ואני הייתי מפרשו תחת המעשה מקשה מקום שהיו שם חגורות נותנות טסי הזהב העשויות מקשה (בטדי"ץ בלע"ז) אלא שהוא נקוד פתח והוא במסורה בעשרה נקודים פתח ואין אחד מהם דבוק לתיבה של אחריו וכל מעשה שהוא דבק לתיבה של אחריו נקוד קמץ
"ותחת פתיגיל" - והוי (ס"א הרי) כשתי תיבות פתי גיל כלי שהוא מביאן לידי גילה והוא בית הרחם האמור למעלה פתהן חלוף אותה גילה תהיה מחגורת שק בכל מתניה
"כי תחת יופי" - כי זאת הוגנת להיות להם תחת יופי שהיו משתחצות בומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מק" - ענין המסה והמגה כמו המק בשרו (זכריה יד)
"נקפה" - ענין שבירה ורציצה כמו ואחר עורי נקפו (איוב יט)
"מקשה" - תכשיט הנעשה מהקשת הקורנס
"קרחה" - ענין נפילת השער כמו קרח הוא (ויקרא יג)
"פתיגיל" - חגורה רחבה של משי ואין לו דומה ויתכן שהוא לשון מורכב כי פתי הוא תרגומו של רחב כי ירחיב ה' את גבולך (דברים יב)ת"א ופתי וגיל הוא ענין שמחה כי הדרך לחגור בה בשמחות לרקד בה במחולות או הוא מלה מורכבת לשון פתיל גיל ר"ל אבנט הנעשה מפתילים (ועיין בתוי"ט בעדיות פרק ג) ופתיל ענינו חוט כמו פתיל תכלת (במדבר כח)וגיל ענינו אבנט מלשון הגליונים הנאמר למעלה
מצודת דוד
"כי תחת יופי" - ר"ל כי כן ראוי והגון להם במקום שהיו מייפות א"ע בפני הנואפים והוא מקרא קצר ומאליו יובן
"ותחת פתיגיל" - במקום שהיו חוגרות בחגורה של פאר שמה יהיה מחגורת שק בעבור הצער והאבל
"ותחת מעשה מקשה" - במקום שהיו מתקשטות בעדי זהב מעשה מקשה שמה יהיה קרחה כי יפול שער ראשן והוא דבר מגונה ומאוס
"ותחת חגורה" - במקום שהיו חוגרות שם בתכשיטי פאר שמה יהיה שבירה ורציצה
"תחת בושם" - במקום שהיו מתבשמות שם יהיה שמה המקה והמסהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ותחת", ובמקומות שהיו חוגרים שם בגדיהם בדוחק יהיה נקוף וכתות עד שא"א לחגור שם עוד.
"ותחת", במקום שהיו מקשים שערותם שיעמדו תלתלים יהיה קרוח בלי שער.
"ותחת", במקום שהיו לובשים בגד רחב יחגרו שק קצר.
"כי תחת יפי", קיא ומיאוס ומכוה יהיה בכ"מ שהיה שם איזה יופי:
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
הנשים יפות התואר יפלו בשבי
(ישעיהו ג כד): "וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה, וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה, וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה, וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק, כִּי תַחַת יֹפִי"
ישעיהו הנביא מתאר את גורלן של נשות יהודה המתפארות ביופיין:
- תחת בושם - מק יהיה: במקום בושם יהיה ריח רע של ריקבון;
- תחת חגורה - נקפה: "מקום שחגרה שם יהיה ניקף, נחתך בחבורות ורשומי מכות, כמו "ואחר עורי נקפו" (איוב יט) "ונקף סבכי היער" (לקמן י')" ( רש"י ) ; נקפה = מכה, כמו בביטוי המודרני "מכה מתחת לחגורה" ( חגי הופר ) .
- תחת מעשה מקשה - קרחה: במקום ג'ל לשיער (העושה את השיער קשה ויציב), תהיה להן קרחת: "במקום שהיו מקשים שערותם שיעמדו תלתלים' יהיה קרוח בלי שער" ( מלבי"ם ) ;
- ותחת פתיגיל - מחגורת שק: במקום בגדי גיל (שמחה, מסיבה) ילבשו בגדי אבל ( מלבי"ם ) ;
- כי תחת יופי - "קיא ומיאוס ומכוה [כווייה] יהיה בכל מקום שהיה שם איזה יופי" ( מלבי"ם ) ; "כי זאת הוגנת להיות להם תחת יופי שהיו משתחצות בו" ( רש"י ) .
כל זה יקרה לאחר התבוסה שתבוא על יהודה במלחמה קשה: "מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה; וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ, וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב"; ואז "וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ, רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ".
הקבלות
המילה יופי , יחד עם תיאורי המלחמה, רומזים לפרשת אישה יפת תואר, דברים כא י-יג: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ , וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ. וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים, וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה". שם מדובר על צבא ישראל הכובש עיר נכריה ולוקח שבויות. השבויה מסירה את בגדיה היפים, מגלחת את ראשה, יושבת ומתאבלת במשך חודש שלם, ואז השובה לוקח אותה לאישה או משחרר אותה לחופשי. ישעיהו מנבא שהפרשה הזאת תתקיים, אבל הפוך: נשות ישראל היפות יהיו שבויות, יאבדו את בגדי הפאר שלהן, יגלחו את ראשן, ישבו לארץ ויתאבלו, אבל השובים לא ירצו לקחת אותן לנשים, והן יתחננו שמישהו יסכים לקחתן כדי לאסוף את חרפתן. (ע"פ הרב יואל בן-נון ובנימין לאו, "ישעיהו - כציפורים עפות") .
-
ישנם פסוקים נוספים שבהם עירום הוא משל להשפלה .
מאמרים מאתר ויקיטקסט:
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-01-08.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו ג כד"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.