ביאור:בבלי שבת דף סב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת שבת: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז הדף במהדורה הרגילה



עמוד א (דלג לעמוד ב)

והתניא: 'רבי אושעיא אומר: ובלבד שלא יאחזנו בידו ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים [1]'!?

אלא הכא במאי עסקינן? - במחופה עור [2].

והרי תפילין, דמחופה עור, ותניא: הנכנס לבית הכסא - חולץ תפילין ברחוק ארבע אמות ונכנס [3]!?

התם משום שי"ן [4], דאמר אביי: שי"ן של תפילין - הלכה למשה מסיני; ואמר אביי: ד' של תפילין - הלכה למשה מסיני; ואמר אביי: יו"ד של תפילין - הלכה למשה מסיני.

ולא בשריון ולא בקסדא ולא במגפיים:

שריון = זרדא [5];

קסדא?

אמר רב: סנוארתא [6].

מגפיים?

אמר רב: פזמקי [7].

משנה:

לא תצא אשה במחט הנקובה, ולא בטבעת שיש עליה חותם, ולא בכוליאר ולא בכובלת [8], ולא בצלוחית של פלייטון [9];

ואם יצתה - חייבת חטאת, דברי רבי מאיר [10];

וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון.

גמרא:

אמר עולא: וחילופיהן באיש [11].

אלמא קסבר עולא כל מידי דחזי לאיש - לא חזי לאשה, ומידי דחזי לאשה - לא חזי לאיש.

מתיב רב יוסף: הרועים יוצאין בשקין [12]; ולא הרועים בלבד אמרו, אלא כל אדם [13], אלא שדרכן של הרועים לצאת בשקין!?

אלא אמר רב יוסף: קסבר עולא: נשים - עם בפני עצמן הן.

איתיביה אביי [עירובין פ"י מ"א, אך שם לא כתץוב אחד האיש ואחד האשה; ברייתא עם תוספת זו נמצאת בעירובין צו,ב]: 'המוצא תפילין [14] מכניסן [15] זוג זוג [16], אחד האיש ואחד האשה [17]' ואי אמרת 'נשים עם בפני עצמן הן', והא מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות!?

התם קסבר רבי מאיר לילה זמן תפילין הוא, ושבת זמן תפילין הוא, הוה ליה מצות עשה שלא הזמן גרמא [18], וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות [19].

והא הוצאה כלאחר יד היא [20]!?

אמר רבי ירמיה: באשה גזברית עסקינן [21].

אמר רבה <בר בר חנה אמר רבי יוחנן>: תרצת אשה, איש מאי איכא למימר [22]?

אלא אמר רבא: פעמים שאדם נותן לאשתו טבעת שיש עליה חותם להוליכה לקופסא ומניחתה בידה עד שמגעת לקופסא [23], ופעמים שהאשה נותנת לבעלה טבעת שאין עליה חותם להוליכה אצל אומן לתקן ומניחה בידו [24] עד שמגיע אצל אומן.

ולא בכוליאר ולא בכובלת:

מאי כוליאר?

אמר רב: מכבנתא [25];

כובלת?

אמר רב: חומרתא דפילון [26];

וכן אמר רב אסי: חומרתא דפילון.

תנו רבנן: לא תצא בכובלת, ואם יצתה חייבת חטאת - דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: לא תצא, ואם יצתה פטורה; רבי אליעזר אומר: יוצאה אשה בכובלת לכתחלה.

במאי קמיפלגי?

רבי מאיר סבר משאוי הוא, ורבנן סברי תכשיט הוא [27], [28] ודילמא שלפא ומחויא ואתיא לאיתוייה; ורבי אליעזר סבר: מאן דרכה למירמיה [29]? - אשה שריחה רע; אשה שריחה רע לא שלפא ומחויא [30] ולא אתיא לאתוייה ארבע אמות ברשות הרבים.

והתניא: 'רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון'?

לא קשיא: הא [31] כי קאי אדרבי מאיר, הא כי קאי אדרבנן: כי קאי אדרבי מאיר, דאמר 'חייב חטאת' - אמר ליה 'פטור' [32]; כי קאי אדרבנן דאמרי 'פטור אבל אסור' [33] אמר איהו: מותר לכתחלה [34].


עמוד ב

ומאי 'רבי מאיר' [35]?

דתניא: לא תצא אשה במפתח שבידה, ואם יצאת חייבת חטאת - דברי רבי מאיר; רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון.

כובלת מאן דכר שמה?

חסורי מחסרא והכי קתני: 'וכן בכובלת וכן בצלוחית של פלייטון לא תצא, ואם יצאה חייבת חטאת - דברי רבי מאיר; רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון; במה דברים אמורים [36]? - כשיש בהם בושם [37], אבל אין בהם בושם [38]חייבת'.

אמר רב אדא בר אהבה: זאת [39] אומרת [40]: המוציא אוכלין [41] פחות מכשיעור [42] בכלי - חייב [43] דהא אין בה בושם - כפחות מכשיעור בכלי דמי [44], וקתני 'חייבת' [45]!

רב אשי אמר: בעלמא אימא לך פטור, ושאני הכא דליתיה לממשא כלל [46].

(עמוס ו ו) [השתים במזרקי יין] וראשית שמנים ימשחו [ולא נחלו על שבר יוסף]: אמר רב יהודה אמר שמואל: [47] זה פלייטון.

מתיב רב יוסף: אף על פלייטון גזר רבי יהודה בן בבא [48], ולא הודו לו - ואי אמרת משום תענוג [49], אמאי לא הודו לו?

אמר ליה אביי: ולטעמיך הא דכתיב [50] 'השותים במזרקי יין', רבי אמי ורבי אסי [51]: חד אמר קנישקנין [52], וחד אמר שמזרקין כוסותיהן זה לזה [53] - הכי נמי דאסיר [54]! והא רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא ושתה בקנישקנין ולא אמר ליה ולא מידי!?

אלא: כל מידי דאית ביה תענוג ואית ביה שמחה - גזרו רבנן, אבל מידי דאית ביה תענוג ולית ביה שמחה - לא גזרו רבנן.

(עמוס ו ד) השוכבים על מטות שן וסרוחים על ערשותם [ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק] - אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שהיו משתינין [55] מים בפני מטותיהן ערומים.

מגדף בה רבי אבהו: אי הכי, היינו דכתיב (עמוס ו ז) לכן עתה יגלו בראש גולים [וסר מרזח סרוחים] - משום דמשתינין מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים? אלא אמר רבי אבהו: אלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה ודובקין מטותיהן זו בזו ומחליפין נשותיהן זה עם זה ומסריחין ערסותם בשכבת זרע שאינו שלהן.

אמר רבי אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא: שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות, ואלו הן: המשתין מים [56] בפני מטתו ערום [57], ומזלזל בנטילת ידים, ושאשתו מקללתו בפניו.

המשתין מים בפני מטתו ערום - אמר רבא: לא אמרן אלא דמהדר אפיה לפורייה, אבל לבראי [58] - לית לן בה; ומהדר אפיה לפורייה נמי לא אמרן אלא לארעא, אבל במנא לית לן בה.

ומזלזל בנטילת ידים - אמר רבא: לא אמרן אלא דלא משא ידיה כלל, אבל משא ולא משא [59] - לית לן בה.

ולאו מלתא היא, דאמר רב חסדא: אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טיבותא;

ושאשתו מקללתו בפניו - אמר רבא: על עסקי תכשיטיה [60], והני מילי הוא דאית ליה ולא עביד.

דרש רבא בריה דרב עילאי: מאי דכתיב (ישעיהו ג טז) ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון [ותלכנה נטוות [קרי: נטויות] גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה] - שהיו מהלכות בקומה זקופה [61];

'ותלכנה נטויות גרון' - שהיו מהלכות עקב בצד גודל [62];

'ומשקרות עינים' - דהוה מלאן כוחלא [63] לעינייהו, ומרמזן [64];

'הלוך וטפוף' [65] - שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה [66];

'וברגליהן תעכסנה' [67] - אמר רב יצחק דבי רבי אמי: מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן ומהלכות בשוקי ירושלים, וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל - בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס [68].

מאי פורענותיהם?

כדדריש רבה בר עולא: (ישעיהו ג כד) והיה תחת בושם מק יהיה [ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי] - מקום שהיו מתבשמות בו - נעשה נמקים נמקים [69],

'ותחת חגורה נקפה' - מקום שהיו חגורות בצלצול [70] - נעשה נקפים נקפים [71],

'ותחת מעשה מקשה קרחה' - מקום שהיו מתקשטות בו [72] - נעשה קרחים קרחים,

'ותחת פתיגיל מחגורת שק' - פתחים המביאין לידי גילה [73] יהיו למחגורת שק

'כי תחת יופי' - אמר רבא: [74] היינו דאמרי אינשי: 'חלופי שופרא כיבא [75]';

(ישעיהו ג יז) ושפח ה' קדקוד בנות ציון [וה' פתהן יערה] - אמר רבי יוסי ברבי חנינא מלמד שפרחה בהן צרעת: כתיב הכא 'ושפח' וכתיב התם (ויקרא יד נו) [ו]לשאת ולספחת [ולבהרת];

'וה' פתהן יערה' - [76] רב ושמואל, חד אמר שנשפכו כקיתון [77], וחד אמר שנעשו פתחיהן כיער [78].

אמר רב יהודה אמר רב: אנשי ירושלים אנשי שחץ היו [79]: אדם אומר לחברו 'במה סעדת [80] היום בפת עמילה [81] או בפת שאינה עמילה [82]? ביין גורדלי או

הערות[עריכה]

  1. ^ דלא הוי תכשיט שלו אלא דרך מלבוש
  2. ^ דליכא גנותא אי מעייל לבית הכסא ולא בעי למישקליה
  3. ^ חולץ תפילין ואף על גב דמכוסה עור: שהארבע אגרות שהפרשיות כתובות בהן תחובות בדפוסין של עור
  4. ^ שעשויה מעור החיצון עצמו: קומט בו שלשה קמטין כעין שי"ן מ'שדי', והדלי"ת והיו"ד עשויין בקשר שקושר הרצועה אחת לצפון ואחת למזרח, כמין ד', ורצועה קטנה מאד תלויה בה, ואין בה אלא כפיפה כמין יו"ד, וכופאה בעוד העור לח - והיא כפופה לעולם
  5. ^ ברוני"א
  6. ^ כובע עור תחת כובע המתכת
  7. ^ אנפלייאות של ברזל במלחמה
  8. ^ 'בכוליאר' מפרש בגמרא, וכן 'כובלת'
  9. ^ בלסמ"א: משחא דאפרסמא [שמן אפרסמון]
  10. ^ קסבר לאו תכשיט נינהו
  11. ^ אטבעת קאי: דטבעת שיש עליו חותם, אם יצא – פטור, ואם אין עליו חותם ויצא - חייב חטאת
  12. ^ שמתכסין בהן מפני הגשמים; 'שקין' = מלבוש שק
  13. ^ אלמא אף על גב דלא רגילי ביה, מגו דלגבי האי תכשיט - לגבי האי נמי תכשיט הוא
  14. ^ בשבת בשוק או בדרך
  15. ^ לעיר דרך מלבוש
  16. ^ כדרך שהוא לובש בחול: אחד בראש ואחד בזרוע, וחולצן, וחוזר ומניח זוג אחר ומכניסן, וכן כולן
  17. ^ ואף על גב דלאו תכשיט דאשה נינהו; מגו דהוו תכשיט לאיש - שרי אף לאשה
  18. ^ הלכך לעולם זמנם הוא ואין להם זמן קבוע שתהא מצותן מצות עשה שהזמן גרמא להפטר נשים מהן, הלכך נקט 'לילה' ו'שבת': משום דפלוגתא בתרווייהו, ואי הוי סבירא ליה לרבי מאיר בחד מינייהו דלאו זמן תפילין הוא - נמצא זמן קבוע לתפלין, והוו להו נשים פטורות
  19. ^ הלכך תכשיטין הן לה
  20. ^ אמתניתין קאי, והוצאת טבעת שמוציאתה דרך מלבוש באצבע וזה שאינו תכשיט לה - אמאי חייבת חטאת? הרי לא הוציאה כדרך כל המוציאין: שכל המוציא דבר שאינו תכשיט לו - מוציאין אותו בידים ולא דרך מלבוש
  21. ^ ששולחת חותמות תמיד לממונין תחתיה לאמר "תנו כך וכך מעות לפלוני", והרי חותמה בידה, הלכך רגילה היא להניחה באצבעה; ומיהו תכשיט לא הוי לדידה, דאין דרך נשים בכך, ומיהו דרך הוצאתה של זו בכך
  22. ^ דקאמר עולא 'וחילופיהם באיש': דמחייב אטבעת שאין עליה חותם; והא הוצאה כלאחר יד הוא: שאין דרכו להוציא בזו דרך מלבוש
  23. ^ אישקריינ"ה בלע"ז, כדי להצניעה שם; ויש מפרשים שהקופסא חתומה בו, וכשפותחה - חוזרת וחותמת בה; ולא נהירא, דאם כן 'מנחתה באצבעה עד שמחזירתה לבעלה' מיבעי ליה
  24. ^ גירסת רש"י: אצל אומן לתקנה ומניחה באצבעו, אלמא דרך הוצאה היא
  25. ^ נושקא"ה [סיכה] על שם שמכבנת וקושרת מפתחי החלוק
  26. ^ קשר שקשור בו סם ששמו פילון, וריחו ערב, ובלע"ז בלסמ"ו, ואשה שריחה רע טוענתו עליה
  27. ^ הלכך אם יצאת פטורה
  28. ^ ומיהו לכתחלה לא תצא
  29. ^ להניח בצוארה כמו שקיל ורמי
  30. ^ שגנות הוא לה
  31. ^ דקתני פוטר
  32. ^ בההיא מתניתא לא איירו רבנן, אלא רבי מאיר לחודיה, וגבי חיוב דרבי מאיר שייך למיתני 'רבי אליעזר פוטר', ואף על פי שהוא מתיר לכתחלה
  33. ^ במתניתין דלעיל, דאיירו רבנן בה, ואמרו פטור
  34. ^ פריש רבי אליעזר בהדיא למילתיה לאיפלוגי עלייהו, ואמר: יוצאה לכתחלה
  35. ^ היכא אשכחן דאיירי בה רבי מאיר בלא רבנן, ופליג רבי אליעזר עליה
  36. ^ דרבי אליעזר פוטר, והאי 'פוטר' היינו מוּתר לכתחלה, כדאוקימנא
  37. ^ פלייטון יש בההוא חומרתא העשויה כקמיע, דכיון דיש בה בושם - תכשיט היא לזו שריחה רע, ולמשלף ואיתויי נמי לא חייש, כדאמרן: דגנות הוא לה
  38. ^ חומרתא לחודא - לאו תכשיט הוא ו
  39. ^ הא דקתני אין בה בושם - חייבת
  40. ^ אלמא דקסבר רבי אליעזר
  41. ^ בשבת
  42. ^ דלא מיחייב על הוצאת אוכלין פחות מגרוגרת, כד(לקמן דף עו:)
  43. ^ מיהא על הכלי, ולא אמרינן 'הכלי טפל להן ולא מיחייב עליה, שלא נתכוין להוציא אלא משום אוכלין'; ופלוגתא היא על סתם משנה השנויה בפרק 'המצניע' (לקמן דף צג:) דקתני פטור אף על הכלי
  44. ^ שהכלי קלט את הריח, ושיעור הוצאת בשמים בכל שהוא; וכיון שאינו כל שהוא - הוי ריחה פחות מכשיעור
  45. ^ ולא אמרינן 'נעשה כלי טפל לריח שבתוכו'; ואריחא לא מיחייב דפחות מכשיעור הוא
  46. ^ ליכא למימר 'נעשה כלי טפל לריח' שאין בו שום ממש, ואפילו פחות מכשיעור לא מיקרי; אבל פחות מכשיעור בדבר שיש בו ממש - נעשה כלי טפל לו, ופטור
  47. ^ ראשית שמנים = מובחר שבשמנים:
  48. ^ משום צער חורבן
  49. ^ זה פלייטון, והאי קרא בתענוג משתעי: שלא היו נותנים לב לדברי הנביאים הניבאים על הפורענות ועסוקים בתענוגים
  50. ^ בהאי ענינא
  51. ^ פירשו
  52. ^ כלי זכוכית ארוך ולו שני פיות ויין נזרק מזה לזה
  53. ^ על ידי אומנות כדאמר ב'החליל' (סוכה נג.) מטייל בתמני כסי
  54. ^ למשתי השתא בקנישקנין
  55. ^ דדייק מ'סרוחים'
  56. ^ דאמרינן ב'ערבי פסחים' (פסחים קיא:) שרא דעניותא נביל שמיה [בגירסתנו: איסר דעניותא נבל שמיה], ו'נביל' קרי ליה, ואוהב מקום מיאוס; ומשתין מים לפני מטתו - היינו מיאוס
  57. ^ אורחא דמילתא נקט: מתוך שהוא ערום - אינו יוצא לחוץ להשתין, דטורח הוא לו ללבוש ולצאת
  58. ^ שהקילוח ארוך וניתז למרחוק
  59. ^ שאינו רוחץ ומשפשף יפה אלא מעט מים, כגון רביעית מצומצם
  60. ^ שאינו רוצה לקנות לה
  61. ^ גבהו היינו קומה זקופה
  62. ^ למעט בהילוכם: שהיו מסתכלין בה, והיא שוהה בפסיעותיה, ודרך נוטין גרון לילך בנחת לפי שאינו רואה לרגליו
  63. ^ לשון סיקרא
  64. ^ את הבחורים; 'סיקור' לשון הבטה
  65. ^ 'וטפוף' - כמו על דאטפת אטפוך (אבות פ"ב מ"ו)
  66. ^ שתראה צפה על ראש חברתה, והוא נוי לה; ונשואות היו, לפיכך מספר בגנותן
  67. ^ כמו וכעכס אל מוסר אויל (משלי ז כב) והוא ארס של נחש, וקרי לה 'עכס' על שם שאינו מטילו אלא על ידי כעס
  68. ^ נחש כעוסה
  69. ^ כמו המק בשרו (זכריה יד יב)
  70. ^ בנדי"ל נאה
  71. ^ חבורות, לשון המנקף רגלו; וניקף סבכי היער (ישעיהו י לד)
  72. ^ היינו שער שסורקות ומפרכסות; 'מתקשטות' דומה למקשה, כעין נוטריקון
  73. ^ 'פתיגיל' נוטריקון פתח גילה אותו מקום
  74. ^ כי תחת יופי = כי כל אלה יבא לך תחת יפייך,
  75. ^ קיוטור"א; ליחה, כמו 'שיחנא וכיבי' דקדושין דפלימו (דף פא.)
  76. ^ 'פתהן' - כמו פתחיהן; 'יערה' - כמו ותער כדה (בראשית כד כ)
  77. ^ שופכות דם זיבה
  78. ^ נתמלאו שער ונמאסות לתשמיש
  79. ^ מדברים בלשון גאוה ולעגי שפה
  80. ^ סעדת - תשמיש
  81. ^ פת עמילה = ברייאיא"ה בלע"ז [לחם מעוך, מעוסה]; בעולה
  82. ^ בתולה